

שנים שגיל פנטו, אוצר ומשמר נוסטלגיה ישראלית, אוסף זיכרונות מבתים ישנים שתכולתם מגיעה לשוק הפשפשים, מבלי שהוא יודע מאיזה בית הם הגיעו ומהו הסיפור המשפחתי.


בחורף האחרון הלכה לעולמה איטה נובודבורסקי בגיל 86. לאחר כמה חודשים, החליטה אחייניתה נורית לפנות את הדירה הקטנה שבה התגוררה דודתה עד יומה האחרון והזמינה את גיל לראות את הדירה הקטנה בשיכון קופת חולים בגבעתיים. השיכון נבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת עבור עובדי קופת חולים כללית – שמונה בנייני רכבת וביניהם מדשאות רחבות שפעם נהגו לשחק בהם ילדי השכונה. כשגיל נכנס לדירה הוא הרגיש כאילו הוא חוזר בזמן, וכששמע גם את הסיפור המשפחתי, החליט לפנות את הדירה ולהציג את סיפורה בפופ-אפ שפתח ברחוב שוקן בתל אביב.
בפופ אפ מוצגים פריטים נבחרים מהדירה כפי שנמצאו בבוידעם, בסלון, בארון הבגדים, במטבח ועוד, לצד תמונות שצולמו, רגע לפני שהדירה פונתה וכן ניתן לראות את הדירה באמצעות סריקת תלת מימד.


דירה ישראלית של פעם
"מהפרטים שאספתי אני יכול לספר שמשפחת נובודבורסקי עלתה לארץ מפולין בשנת 1936. ההורים צבי ושושנה ושלושת ילדיהם – הבן יצחק והבנות מאשה ואיטה התגוררו בשכונת שפירא בתל-אביב.
בדירה בגבעתיים גרו האחיות מאשה ואיטה. דירת שיכון קלאסית של פעם, בעלת שני חדרים.
כעובדת קופת חולים, רכשה מאשה נובודבורסקי את דירת השיכון הקלאסית בעלת שני החדרים, אי שם בשנות החמישים כשהשיכון בגבעתיים הוקם. אחותה איטה עברה לגור יחד איתה באופן זמני, עד שהיא תרכוש לעצמה דירה משלה, אך השנים עברו והמצב הזמני הפך לקבוע. האחיות שלא נישאו, לא ילדו ילדים ולא הקימו משפחה הסתדרו היטב זו עם זו, ושתיהן חיו יחדיו בדירה עד מותה של מאשה לפני שנים רבות.
איטה שדגלה במשפט "למה לקנות חדש אם הישן עדיין טוב ועובד", כמעט ולא עשתה כל שינוי בדירה מהרגע שהן נכנסו לגור בה כרווקות צעירות. כך, בלי ששיערה, שימרה את סיפורה של דירה ישראלית של פעם, החל מפריטי הריהוט והטקסטיל ועד לחומרי הניקוי שליד הכיור ובארונות.


בתמונות המשפחתיות נראות שתי נשים נאות, מטופחות ואופנתיות. איטה עבדה כל השנים כחתמת בחברות ביטוח והשקיעה במראה החיצוני שלה יותר מאשר בבית. בארון הבגדים שלה מצא גיל עושר של פריטים בטוב טעם: כובעים, בגדים, נעליים, תיקים ואביזרים. אחותה מאשה המשיכה לעבוד בקופת חולים עד שחלתה ונפטרה בשנות החמישים לחייה. מאז, איטה נשארה לגור בדירה בגפה.
"הדירות של פעם היו זהות מבחינת תכולתן" מסביר גיל "המבחר לא היה גדול. אלו השנים שכמעט הכל היה תוצרת הארץ – ולכן מה שהיה אצל איטה ומאשה היה גם אצל בתיה ואצל שושנה – היה אצל כולם. רק הן לא זרקו והחליפו כמעט דבר לאורך השנים והפכו את דירתן למזכרת וזיכרונות לכל הדירות של פעם. עמד שם מקרר אמקור 10, תנור אפייה ולידו פלטת גז ומיקסר ישן של קנווד. המדפים בארונות במטבח היו מצופים בנייר, על השולחן ניצב סיפילוקס ועל הרצפה תנור של פרידמן. גם הקירות כוסו בטפטים ישנים, בבוידעם נמצאו כ-40 בקבוקי שמן משנות ה-70. בחדר השינה עדיין עמדו שתי מיטות סוכנות. נדהמתי. לא האמנתי שככה חיו בדירה בישראל של 2022".
גיל פנטו מציע סיור של שעה בפופ אפ ומלווה אותו בסיפורים על השיכון הייחודי, על האחיות, וכמובן על הדירה ותכולתה. הקליקו כאן להרשמה ופרטים

מילות מפתח: גיל פנטו, מאשה ואיטה נובודבורסקי

"אבא היה אחד האנשים הכי מסודרים שהכרת, פשוט לא מסתדר לי שאבא היה כותב צוואה על נייר סתמי", היא אמרה

פרידה מיאיר גרבוז – האמן, הסופר, הסאטיריקן והפובליציסט

ד"ר נגה רוזנפרב היא מרצה, סופרת וחוקרת ספרות עברית ● נבחרה לפרוייקט "מאה שנים, מאה נשים"

לביא מור הוא רק בן 12, עולה לכיתה ז' בבית ספר כצנלסון והוא כבר המדבב בתפקיד הראשי בסרט 'אליאו' של דיסני ופיקסאר. דור שני לדיבוב

מאור יבלושניק בראיון ראשון מאז שמונה למנכ"ל חברת 'יעד', על התוכניות השאפתניות לשנת 2025 יחד עם מושיק גולדשטיין יו"ר החברה הכלכלית

"הכתיבה האישית לא פסקה מעולם גם אם היו שנים שנדחקה הצידה, וחיכתה בסבלנות…זה חלק בלתי נפרד וחשוב מאד בחיי" נעמי לבנון-קשת

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

סקר חדש לקראת יום הפיצה הבינלאומי החל ב-9/2: פיצה – המאכל האהוב והמשתלם ביותר בהזמנת אוכל הביתה

בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.

"זוהי האחריות שלנו – לבנות קהילות המאפשרות לכל יחיד לצמוח, מתוך ידיעה שכולנו רקמה אנושית המרכיבה מגוון זהויות"

"השירה במקהלה ממלאת את ליבי ומאירה לי את הבוקר" מקהלת נשים גמלאיות של תושבות גבעתיים.

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.

האם הייתם מסכנים מיליון שקלים רק כדי להימנע משיחה מביכה עם בן או בת הזוג?

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים

מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים

"קהילה זקוקה לשייכות וגבולות גיאוגרפיים המעצבים את המרחב, אך לא את תושביו. התחדשות אמיתית מתרחשת, כשאנחנו מצליחים להפוך את זירות הבנייה והצפיפות למרחב חי, נושם ומלכד. המרחב צריך לשרת את הציבור ולא להתאים את התושבים לתכנון"

מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים

הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

"צוואה היא לא רק מסמך משפטי ואנשים אינם מורישים רק כסף או דירה. הם מורישים גם סיפור, תחושה ומסר אחרון ליקיריהם ואהובי ליבם"

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

האם הייתם מסכנים מיליון שקלים רק כדי להימנע משיחה מביכה עם בן או בת הזוג?

"קהילה זקוקה לשייכות וגבולות גיאוגרפיים המעצבים את המרחב, אך לא את תושביו. התחדשות אמיתית מתרחשת, כשאנחנו מצליחים להפוך את זירות הבנייה והצפיפות למרחב חי, נושם ומלכד. המרחב צריך לשרת את הציבור ולא להתאים את התושבים לתכנון"
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


