נחלאים א’- ההיאחזות הראשונה בישראל. הוקמה מול העיר עזה

דני מט, לימים האלוף דני מט, היה מפקד הפלוגה שירדה להקים את נחלאים א’, אליו הצטרפו מאה חיילים,  כולם בודדים שהובאו ממשקים שונים לאחר שבועיים של אימונים.
הלהקה הזו נסעה בשיירת משאיות על הכביש המוביל לעזה. עד שהגיעה לנקודת-הציון, עליה אמורה היתה לעלות ההיאחזות הראשונה – היתה זו גבעה, שהתנשאה לא הרחק ממוצבי המצרים. לימים התברר, כי השיירה “פספסה” את הגבעה היעודה, שנקבעה, על ידי המומחים. ונחל-עוז יושבת היום ב”טעות” במקומה.
לאחר ש”אותרה” הגבעה, ירדו הנחלאים מהמשאיות, וכשנשקם בידהם החלו לטפס עליה. הגיעו – והתחפרו. חצי שעה לאחר מכן נדהמו לגלות, כי מולם, על גבעה סמוכה, נרקמת פעילות אינטנסיבית: משאיות מצריות הגיעו למקום, מתוכן זינקו חיילים מצרים – והחלו להתחפר אף הם.

כשהנח”לאים שהקימו את היאחזות הנח”ל הראשונה, שהו באיזור אותה שעה עשרות מסתננים פלסטינים שחדרו מהרצועה. החיילים צעדו לעברם כאשר נשקם טעון ודרוך

הימים היו ימי המסתננים מעזה שעשו בשטח הפרוץ כבתוך שלהם, הניחו מוקשים על הכביש שקישר בין הישובים הבודדים שבאזור, גנבו רכוש, וזרעו מוות. בפירצה המסוכנת הזו אמורים היו אנשים ההיאחזות לטפל!

משה נצר, מפקד הנח”ל באותה תקופה, סיפר: “חיפשנו שם, שימחיש את ההבדל בין ישוב אזרחי לישוב של חיילים. השם היאחזות נגזר מהשורש ‘מאחז’ – החזקה של מקום. לא רצינו לתת שם קבוע לנקודה, שהרי לא ידענו אם בכלל יהפוך לישוב קבע. על כן נקראה ההיאחזות בשם ‘נחלאים א’ – מול עזה’. וכך הקמנו מאוחר יותר גם את שאר ההיאחזויות שנקראו נחלאים ב’, נחלאים ג’ וכן הלאה, עשר היאחזויות.
בין החיילים היו גם שני אזרחים – יעקב פלומין ואלתר זס מתל-יוסף, שתפקידם היה להדריך את הנחלאים בעבודות חקלאיות. על הצד הצבאי היו מופקדים המ”פ דני מט והמג”ד יעקב נעים. אנשי הסגל ‘קרעו’ את הנחלאים במשמעת ובאימונים.