החלום שהתגשם והשאיפה לעתיד

השנה האחרונה הייתה מרגשת עבורה ובה הגשימה חלומות רבים. היא יצאה מלימודי המשחק בסמינר הקיבוצים ישירות למלחמה, והעבודה הצילה אותה בתקופה קשה. לאחרונה, אף זכתה להגשים חלום ישן ולגלם תפקיד ראשי במחזמר 'מלצרית' בתיאטרון הקאמרי, לאחר שצפתה בו בלונדון לפני שבע שנים. "זה מסוג הרגעים שבהם אני צובטת את עצמי ולא מאמינה שאני מגשימה חוויות שהיו בגדר פנטזיה", היא אומרת בהתרגשות.

"החלום האמיתי שלי הוא להיות עסוקה, לקבל דמויות עם סיפור משמעותי, גם על הבמה, גם בטלוויזיה ובקולנוע". אני שואפת לגלם דמויות בטלוויזיה ובקולנוע ולחקור וללמוד עוד בתחומים האלו." היא גם מחפשת את עצמה כיוצרת, ומפתחת את המקום של היצירה האישית והביטוי האישי. "היום מספיק שתפתח מצלמה ואתה יכול לשחרר את האומנות שלך לעולם בלי לחכות לאף אחד", היא מאמינה. בנוסף, היא מתגעגעת למוזיקה ומקווה לשלב בקרוב גם קריירה מוזיקלית.

חיים מחוץ לזרקורים

כשיש לה זמן פנוי, שהוא נדיר למדי, יובל היא אדם ביתי ומשפחתי. היא מנסה להקדיש את הזמן לבן זוגה, לחברות ולמשפחה שהיא עמוד תווך בחייה. יש לי הורים שהשקיעו לא מעט כדי שאני אוכל ללכת בלי פחד ולבדוק אם החיים האלו מתאימים לי,  יש לי אח גדול שתמיד שם בשבילי ומתרגש ממה שאני עושה, ואחות קטנה – נעה, נערה מדהימה עם צרכים מיוחדים שתמיד מזכירה לי מה חשוב בחיים, איפה הלב האמיתי, פרופורציות בתוך עולם שלפעמים גורם לך לסחרחורת לא פשוטה. היא מתרגשת מהעשייה שלי, ואין מרגש כמו לשחק על הבמה ולדעת שהיא בקהל. זכיתי במעטפת רצינית מאוד שעוזרת לי לזכור שאני יכולה לצעוד ולטעות ולקום וליפול ואני לא אשאר לבד." היא מסכמת.