23/06/2026
23/06/2026
יום שלישי, 23 ביוני 2026

כאַיָּלָה שְׁלוּחָה

סיפורה המרתק של אילה ויסבורד לבית גלנטי השזור במהלך ההיסטורי של העלייה לארץ ישראל, הקמת המדינה והתבססותה ♦ היא בת 95, אם ל-4, סבתא ל-12 נכדים וסבתא רבתא ל-28 נינים

ד"ר נגה רוזנפרב

אוקטובר 2021

בתום מלחמת העולם הראשונה השתחרר יוסף גלנטי משירותו בצבא הצרפתי ושב לגרמניה, שאליה היגר בנעוריו מגליציה שבפולין. בגרמניה פגש את חנה רוזנברג, השניים התאהבו ונישאו. ב-1926, בבית כפרי בעיירה קטנה ליד ברלין שנקראת נויבוקו, נולדה לזוג בת, אחות לשמואל ולדב. חנה ויוסף קראו לה הינדה.
הימים ימי שלום ורגיעה. עשן מלחמת העולם הראשונה התפוגג מזמן וגרמניה בנתה את עצמה מחדש, המצב הכלכלי השתפר ויהודי גרמניה חיו בבטחה, משוכנעים כי הם חלק ממרקם החיים הגרמני.
משפחת גלנטי, שכבר מנתה שש נפשות, לאחר הולדת בת נוספת, רבקה, עברה לעיר הגדולה ברלין והתמקמה שם ברחוב אאוגֶנשטראסה. באותו בית נולדו זיכרונותיה הראשונים של הינדה – לימים אילה.

אילה ואחותה רבקה בבילוי משותף

"במשך כמה חודשים התנהל קשר מכתבים בינינו לבין אבא. בינתיים האנטישמיות הרימה ראש בברלין. אני זוכרת אירועים שבהם זרקו אבנים על יהודים. תחושת האיום חדרה ממש לתוך הבית, כאשר הגרמנים באו לחפש את אבא"

ברלין-פריז-תל אביב

באביב 1933 עלו הנאצים לשלטון בגרמניה. יוסף גלנטי בתבונתו, ראה בכך אות מבשר רעות והחליט לעזוב את גרמניה. קרובי וידידי המשפחה הגיבו בתמיהה, כי חשבו שזה שיגעון לעזוב בית ופרנסה טובה ולנדוד לארץ אחרת. אבל הוא היה נחוש בדעתו. המקום הקרוב והמוכר שבו ראה סיכוי לחיים סבירים היה פריז. הוא נסע לשם והחל להכין מקום למשפחה.

"במשך כמה חודשים התנהל קשר מכתבים בינינו לבין אבא. בינתיים האנטישמיות הרימה ראש בברלין. אני זוכרת אירועים שבהם זרקו אבנים על יהודים. תחושת האיום חדרה ממש לתוך הבית, כאשר הגרמנים באו לחפש את אבא." לאחר חודשים אחדים ביקשה האם חנה היתר לעזוב את ברלין לפריז עם הילדים.

"היה זה יום קיץ בהיר. המזוודות היו ארוזות, ואנו הבנות לבשנו שמלות משי כחול כהה עם צווארון לבן, נעלנו נעלי לק שחורות עם גרביים לבנים ויצאנו לדרך. עזבנו את הבית בברלין ולא ידענו כי לעולם לא נוכל לחזור אליו. כשהתחילה שנת הלימודים בפריז הלכנו רבקה ואני יחד לכיתה א' ולמדתי לדבר צרפתית מהר מאוד.

בחורף היה קר ואפרורי מאוד, חלינו בחצבת ואושפזנו בבית חולים בבידוד. בזמן הזה נעשו בבית הכנות לנסיעתנו לארץ ישראל. אבא הוא שהשתוקק לנסוע לארץ הקודש ואילו אמא לא התלהבה מן הרעיון. היא כבר השתלבה בעבודה וקיוותה שיסתדרו, אבל אבא שכנע אותה כי גם בפלשתינה אפשר לבנות עתיד טוב" מספרת אילה.

תפוזים בנמל יפו

"חודשים אחדים בלבד אחרי שהתחלנו להתאקלם בפריז היה עלינו להיפרד מהעיר, ושוב יצאנו לנדודים. נסענו תחילה ברכבת מפריז למרסיי ואחר כך הפלגנו באונייה 'מריה פשה' אל ארץ ישראל.

ההפלגה לא הייתה נעימה. טלטולי האונייה גרמו לנו להקיא אבל התאוששנו כשראינו מולנו את חופי ארץ ישראל שסימנו התחלה של פרק חדש בחיינו.

הגענו לנמל יפו בשעת יום. היה זה יום קיץ שמשי וחם ואנו הבנות לבשנו שמלות משי ונעלנו את נעלי הלק השחורות. האונייה עמדה במרחק מה מן הנמל. היה עלינו להמתין לאישור הבריטים להיכנס לנמל. בעת שהמתנו, התקרבו אלינו סירות קטנות ובהן ישבו ערבים שהביאו סלי קש מלאים תפוזים כתומים. הסלים נקשרו לחבלים והועלו אל האונייה והתפוזים נמכרו לנוסעים שעמדו על הסיפון.

זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי תפוזים טריים, 'יפו אפוזינן' בגרמנית. הפירות היו יפים ונוצצים והמיץ המתוק והעסיסי שנטף מהם היה משיב נפש."

כשירדו מהאונייה ראו מולם נוף חדש וזר. ברחובות העיר שנשקה לחוף הים, על דרכי חול לא סלולות, התערבבו אלה באלה רכב ממונע, עגלות רתומות לסוסים או לחמורים, רוכבי אופניים ואפילו גמלים נראו, בעיקר באתרי בנייה גדולים, נושאים שקים של חומרי בניין. פה ושם שברו עצים אחדים את המראה הבהיר בכתמי ירק והעניקו מעט צל לעוברים ושבים בעיר החמה. צליליהם של שתי שפות לא מוכרות התערבבו באוזניהם – עברית וערבית. לאחר מספר ימים עברה המשפחה להתגורר ברמת יצחק בסמטת השילוח.

"לעומת ערים כמו ברלין ופריז ואפילו תל אביב, נראתה סביבתנו החדשה כמו מדבר. במרחב של חולות היו פזורים כמה בתים ובקרבתם היה מאהל בדואי. בתקופה הראשונה בארץ הייתה אמא המומה. מעולם לא ראתה אנשים, ואפילו לא ילדים הולכים יחפים ברחוב. זה היה רק פרט אחד קטן מתוך מכלול של נוף, אקלים ואורח חיים שהיה שונה לחלוטין מהעולם שבו גדלה."

אילה ואחותה רבקה בבית קפה בתל אביב

"בלילה הכנסנו את התרנגולות הביתה כדי להגן עליהן מפני השועלים והתנים שבאו מן הגבעה הסמוכה (כיום נמצא עליה מצפה הכוכבים). כך גרנו ארבעה ילדים בחדר אחד, ההורים בחדר שני והתרנגולות בחדר השלישי"

חולות, עז ותרנגולות

הדאגה הראשונה שהטרידה את ההורים הייתה הפרנסה. בתקופה הראשונה עבד האב יוסף יום ולילה. ביום עבד בקטיף בפרדס ובלילה בבנייה.

"כדי להאכיל שש נפשות החליט אבא להקים בחצר שלנו משק קטן. הוא לווה כסף מהבנק וקנה עז שיובאה מרומניה. יום-יום לקח אבא את העז לטייל בשדה, כדי שתאכל עשב ותגביר את תנובת החלב שלה. באחד הטיולים הללו הגיעו לשכונת 'חאפ' (היום זהו רחוב שינקין בגבעתיים) ולשטח המרעה הזדמן גם תיש. בעקבות הפגישה המליטה העז שני גדיים. עכשיו כבר היה לנו דיר. בחצר היה גם לול תרנגולות לביצים. בלילה הכנסנו אותן הביתה כדי להגן עליהן מפני השועלים והתנים שבאו מן הגבעה הסמוכה (כיום נמצא עליה מצפה הכוכבים). כך גרנו ארבעה ילדים בחדר אחד, ההורים בחדר שני והתרנגולות בחדר השלישי."

כיוון שאבא הנהיג בבית אורח חיים דתי, נשלחנו לבית ספר דתי בבני ברק. אני התקבלתי לכיתה ב', וכשהגעתי לשם שאל אותי המורה לשמי ועניתי: הינדה. הוא התקשה להשלים עם השם הזר, והחליט לתרגם את השם לעברית ולקרוא לי 'אילה'.

כשהייתי בכיתה ה' עברנו לבית ספר חילוני ב'כופר היישוב', ורק כשעברנו ללמוד ב'אהל שם' התחלנו ללמוד גם אנגלית. בבית דיברנו גרמנית ובבית הספר – עברית, כך שאת הצרפתית שכחנו.

"ב-1938, כשהייתי כבת 12, חלתה אמא בטיפוס ואחרי כשבוע נפטרה. כשנה לאחר מותה פרצה מלחמת העולם השנייה." לרוב האוכלוסייה היהודית בארץ היו קרובי משפחה באירופה. גם למשפחת גלנטי. "דב אחי התגייס לבריגדה היהודית והגיע במסגרת שירותו בבריגדה לאירופה. שם איתר את רוזה, אחותו של אבא ששרדה את השואה עם שתי בנותיה נֶטי ופאני, והביאן ארצה. לעומת זאת אֶרנה, אחותה של אמא, ששרדה את ברגן בלזן, היגרה לקנדה ושני אחיה של אמי היגרו לארצות הברית עוד לפני המלחמה לאחר שהתחתנו בגרמניה עם שתי אחיות."

בית מוקף שדות חיטה

בנובמבר 1949 נישאה אילה ליוסף הגלילי, בנם של צביה ויצחק ויסבורד. יצחק היה איש העליה השניה, עלה ארצה ב-1913 והיה נחוש בדעתו להקים בה את ביתו. הוא עסק בפעילות ציונית וב-1920 היה שותף להקמתה של שכונת בורוכוב בגבעתיים.

במכתב לאֶחיו דוד ויעקב סיפר יצחק כי הוא ובן גוריון, שותפו לבניית השכונה, תורמים כל חודש לקופת הקרן הקיימת, שהייתה סמל לקשר שבין יהודי התפוצות ליישוב בארץ ולגאולת הקרקעות בארץ האבות.

בשנת 1922, משהסתיימה בניית שכונת בורוכוב, נוסדה קבוצת 'אחוה' ויצחק היה אחד הפעילים העיקריים בה. בהמשך רכש לעצמו משק בעפולה בירת עמק יזרעאל, הקים שם את בית המשפחה. וב-1934 הצליח לשכנע את אשתו צביה לעלות לארץ ישראל יחד עם בניהם – יוסף ואליעזר, להגשים את החלום הציוני שלו.

בית משפחת ויסבורד עמד ברחוב קרן היסוד 22 בעפולה, מוקף שדות חיטה. משני צידי הבית היו עצי אקליפטוס שגדלו לגובה רב ויצרו רוח נעימה בבוקר ואחר הצהריים. שפע של ציפורים גדלו בין ענפיהם והשמיעו את שירתן.

בביתו ובחצרו שבעפולה הגשים יצחק את חזונו הפרטי: הוא הקים לו בוסתן ארצישראלי שהכיל את שבעת המינים וגם עצי אגס, תפוח, אשכוליות, תפוזים ולימונים. אפילו כוורות של דבורים היו שם וגם לול תרנגולות לביצים, תרנגולי הודו וברבורים. ממש חצר זבת חלב ודבש.

יוסף הקים לעצמו חברת להובלת חומרי בניין: בלוקים, חצץ, חול ומלט, ואילה טיפלה באהבה ובמסירות בארבעת הילדים: אריה, חנה, רבקה ונגה. בשבתות היו נוסעים לטיולים משפחתיים בטבע, לשפת הים או לביקורים משפחתיים.

שנות האושר המשותפות תמו בעקבות מחלתו של יוסף. אילה סעדה אותו במסירות עד יומו האחרון, כשנפטר בפברואר 1980.

כיום, מתגוררת אילה בת ה-95 ברמת גן בקרבת 4 ילדיה ובני משפחותיהם, היא מוצאת אושר וסיפוק עצום ב-12 נכדיה ו-28 ניניה ולכל אחד מהם היא דואגת להכין את המאכל האהוב עליו.

"המשפחה", אומרת אילה, "היא תמצית חיי והיא פורחת ומפיצה ריח כפרח קסום, ואותו אמשיך לגדל ועליו להגן כאילה שלוחה".

אילה ויוסף ויסבורד

הקמת שכונת בורוכוב, ארכיון יעקב גרוס
אל תפספסו הכתבות האהובות
מגזין רמת גן פלוס

מגזין רמת גן פלוס 144

נפרדים מאיש הרוח, האמנות והספרות יאיר גרבוז. חוגגים עם ספר הפנטזיה המרתק "המטאור – שישה בעקבות אחת" ונחשפים לספרו של מוטי אקסמיט 'מפלג תשאול' ונכיר את עמרי בן ארי מהטניס השולחן

קראו עוד»
מגזין גבעתיים פלוס

מגזין גבעתיים פלוס 144

חגיגות חודש הספר העברי ואת חודש הגאווה והגיליון שלפניכם צובע את העיר בצבעים עזים של מילים, סיפורים ויצירה מקומית.
אנו נפרדים מאיש הרוח, האמנות והספרות יאיר גרבוז שהותיר חותם בלתי נשכח. אנו חוגגים את הדור הבא של הספרות המקומית עם ספר הפנטזיה המרתק "המטאור – שישה בעקבות אחת" ונחשפים אל מאחורי הקלעים של חדרי החקירות בספרו החדש והדוקומנטרי של מוטי אקסמיט, 'מפלג תשאול'.
לצד החגיגה הספרותית, נתמלא גאווה בתלמידי סחל"ב הבוגרים שהורידו את חזון הבינה המלאכותית אל השטח ופיתחו אפליקציות חכמות עבור קניון גבעתיים, ונכיר את עמרי בן ארי, שבונה בהתמדה את דור העתיד של טניס השולחן.

קראו עוד»
כתבות השער

שישה בעקבות אחת

לאחר מסע כתיבה ארוך, מרתק ומשותף, עשרים תלמידי קורס הכתיבה "כאן מגשימים חלומות!" בשכבת ה' מציגים את ספרם החדש והמסקרן שנכתב בהנחיית ד"ר נגה רוזנפרב. הפעם, העלילה עוברת בין יקומים: 'המטאור – שישה בעקבות אחת'

קראו עוד»
חדשות הנדל"ן דן

רמת גן: שלושה מתחמי פינוי-בינוי יהפכו למגדלים עם כ-950 דירות חדשות

שלוש תוכניות פינוי-בינוי בשכונות הראשונים, נחלת גנים והבילויים הופקדו בוועדה המחוזית. התוכניות כוללות כ-950 דירות חדשות, שטחי ציבור ומסחר, וממוקמות בסמוך לקווי הרכבת הקלה וצירי תחבורה מרכזיים

קראו עוד»
חדשות העיר גבעתיים פלוס

דור של מצוינות: בני ובנות הנוער של גבעתיים ממשיכים לקטוף הישגים

עיריית גבעתיים השלימה השנה את פרסום שיבוצי הילדים לגני הילדים העירוניים בשלב מוקדם. העיר מציגה מדיניות שיבוצים חדשה ופורצת דרך, שמציבה במרכז את היציבות הרגשית של הילדים ואת החוסן המשפחתי והקהילתי

קראו עוד»
חדשות הנדל"ן דן

שכר הדירה ממשיך לטפס: תל אביב בראש, גבעתיים, קרית אונו ורמת גן סוגרות את הפער

נתוני הלמ"ס ונתוני שוק השכירות מצביעים על המשך עליית מחירים בגוש דן. שכר הדירה לשוכרים חדשים זינק ב־6.8% בשנה האחרונה, בעוד שהביקושים הגבוהים והתחדשות עירונית בהיקפים גדולים ממשיכים להפעיל לחץ על השוק.

קראו עוד»
חדשות העיר רמת גן פלוס

כמה דוחות הפיקו מצלמות האכיפה ברמת גן? דוח מבקר המדינה חושף נתונים וליקויים

בשנת 2024 הופקו באמצעות מצלמות האכיפה בעיר 36,192 דוחות בהיקף של כ־14.3 מיליון שקל. לצד זאת נמצאו ליקויים בתיעוד מחיקת אירועים והסיבות למחיקתם, בשקיפות כלפי הציבור ובשמירה על פרטיות עוברי הדרך

קראו עוד»
חדשות הנדל"ן דן

המערב הפרוע של הפיננסים: מי מפקח על יועצי המשכנתאות?

מחירי הדירות בגבעתיים, רמת גן ותל אביב גבוהים, ומשפחות רבות נוטלות משכנתאות של מיליוני שקלים כדי לרכוש דירה. דווקא התחום שנוגע להתחייבות הכלכלית הגדולה ביותר בחייהן, פועל כמעט ללא הסדרה. מי משלם את המחיר? הציבור

קראו עוד»
חדשות העיר גבעתיים פלוס

פורסמו שיבוצי הגנים, והשנה שימוש במודל חדשני ששם סוף לפיצול החברים

עיריית גבעתיים השלימה השנה את פרסום שיבוצי הילדים לגני הילדים העירוניים בשלב מוקדם. העיר מציגה מדיניות שיבוצים חדשה ופורצת דרך, שמציבה במרכז את היציבות הרגשית של הילדים ואת החוסן המשפחתי והקהילתי

קראו עוד»
Shape
Shape
המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

המדריך להזמנות

02/13/2021

הקראק פאי של רון ועדן הוא מושחת וטעים בטירוף

הולי קראק פאי ממכר כמו סם, מושחת וטעים בטירוף גילוי נאות: אני מכורה לעוגה האמריקאית הזו וזה לא מפתיע כי מדובר באחת העוגות הכי שוות שיש. קראק פאי כשמה כן היא – עוגה ממכרת שהפכה […]
08/09/2021

מיה לקחה את הקונספט הידוע לסושי והחליפה את המרכיבים במתוקים

מיה לקחה את הקונספט הידוע לסושי, החליפה את המרכיבים במתוקים ויצרה קינוח אלגנטי, יפהפה וטעים! מדובר בסושי מתוק ונהדר שבו מעטה רך של ביסקויטים עוטף קרמים עדינים וקטיפתיים במגוון של טעמים ומרקמים
02/13/2021

הפתעה! קופסאות ניפוץ משוקולד שוות בטירוף

הפתעה שווה בטירוף! את תואר המשלוח המפתיע אנחנו מעניקים לנופר בת ה-20 מרמת גן שהיא חיילת משוחררת. נופר מכינה קופסאות ניפוץ משוקולד שוות בטירוף! גם יפהפיות, מדוייקות ואלגנטיות וגם מספקות רגעים של כייף בהם מנפצים […]
10/11/2020

ברמן צמוד עם בר מצויד באלכוהול

'שעה שמחה' קוקטייל עד הבית בחלומי, אני חוזרת הביתה אחרי יום עבודה מעייף, ובבית ממתין לי ברמן צמוד עם בר מצויד באלכוהול שמכין לי איזה קוקטייל פירותי-חמצמץ. אבל מציאות לחוד וחלומות לחוד, ולצערי אין לי […]
02/16/2021

הסטארט אפ של העוגיות

הסטארט אפ של העוגיות נייטקוקי, night cookie, היא חברה משפחתית של ארבעה אחים שהוקמה ב-2017 ומנוהלת כסטארט אפ. הם היו הראשונים שהשכילו להבין שיש ביקוש למשלוחים מתוקים של עוגיות חמות והיום הם חולשים על אימפריה. […]
11/27/2020

חגיגת בריושים

חגיגת בריושים ליאה דביר פיצחה את הסוד לסופגנייה המושלמת שעשויה מבצק בריוש ואפויה בתנור וכך אפשר ליהנות בלי נקיפות מצפון. למי שעדיין מעדיף את הסופגניה בגירסה המקובלת ניתן להזמין אצלה גם סופגניות מטוגנות. בתוך בצק […]
02/22/2021

קרם ברולה ומלבי נפגשים בקומבינציה

קרם ברולה ומלבי נפגשים בקומבינציה גלידוניות הסושי הנהדרות של מיה העולם מתחלק לשניים – אלה שאוהבים סושי ואלה שלא. אבל גם אם אתם שייכים לקבוצה השנייה, אני ממש ממליצה לכם לשכוח את כל מה שאתם […]
08/04/2021

פוקי – אוכל רחוב במובן הקלאסי של המילה

חשבתי שבקיץ החם שלנו שום דבר כבר לא יכול להפתיע אותי עד שגיליתי שרשת גולדה ובמבה אסם שילבו את הטעמים האייקונים והאהובים במוצר אחד קייצי במיוחד

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן