צילום: עמית שיסל, באדיבות הוועד האולימפי בישראל
צילום: World Archery
חמש טבעות, כמעט בצבעי הקשת, מעטרות את סמל המשחקים האולימפיים. אותן חמש טבעות מייצגות תשוקה, מוסר עבודה, ניצחון, אמונה ורוח ספורטיבית.
חמש שנים חיכו ספורטאי ישראל והעולם שהדגל האולימפי יתנוסס שוב בגאון, ושתיפתחנה תחרויות שלל ענפי הספורט, אליהן מתנקזים הטובים ביותר מכל הגלובוס, לתחרות "אלוף האלופים", היוקרתית ביותר, המסוקרת ביותר, וזו שהכי מסבה גאווה לאומית לדגל המתנוסס על מדי הנציגים.
הפעם, מלבד דגל ישראל שיתנוסס על מדי ספורטאי ישראל, דגל העיר גבעתיים ילווה את הקשת איתי שני.
ולא בכדי, גבעתיים עומדת מאחוריו בתחרות הזו, ספר לנו על הקשר שלך לעיר ושל העיר לתחרות
"גדלתי בגבעתיים, התחנכתי בגבעתיים, למדתי בבית הספר היסודי כצנלסון ואחר כך המשכתי לאורט טכניקום, ממש "ילד טוב גבעתיים"… כל חיי אני חי בעיר הזו. ואז, אי שם בגיל 12 כשהתחלתי להתעניין בחיצים וקשתות כילד, אחד מחבריי גילה לי, להפתעתי, שהמועדון הגדול בארץ לאימון ירייה בקשתות נמצא בעיר, ממש מרחק 5 דק' הליכה, במגרש הכדורגל ברחוב משמר הירדן. מההתחלה קיבלו אותי בזרועות פתוחות, אימנו אותי, חנכו אותי וזה היה הרבה מעבר לספורט… יורי יוגב שהיה מאמני האישי מההתחלה לימד אותי הרבה על הספורט ועל הקשר שלו לחיים."
יש כדורגל, יש כדורסל יש אפילו טניס… איך מכל ענפי הספורט בחרת דווקא את זה?
"אף פעם לא באמת התחברתי לענפי הספורט שכללו כדור. הייתי מעט מופנם ובאופן כללי פחות נמשכתי לספורט קבוצתי. בחץ וקשת זה 'אתה עם עצמך' ובתור ילד, ירייה בחץ וקשת נראתה לי פשוט 'מגניבה'… בכלל לא חשבתי על זה כעל ספורט. היו לי כישורים שהתאימו לספורט – תמיד ידעתי להתמקד בלימוד ושיפור הטכניקה, ואצלי היה שיפור מתמיד וממש התמגנטתי לתהליך השיפור הזה."
מעטים מכירים את הספורט הזה. ספר על הענף, איך התחרות עובדת בפועל?
בתחרות רגילה אנו יורים 72 חיצים אל עבר מטרה המורכבת מ-10 טבעות, כאשר כל טבעת מקנה ניקוד מ-1 שזה הכי נמוך (הטבעת החיצונית ביותר) ועד ל-10 שזו הטבעת הפנימית ביותר, כך שניקוד מקסימלי שניתן להשיג זה 720. הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת טוקיו היה 640. את השיא שלי – 656, השגתי בתחרות גביע העולם האחרונה ובזכותו התברגתי למשחקי האולימפיאדה."
איתי יהיה לנציג הראשון של מדינת ישראל אשר מתחרה בענף הקשתות במשחקים האולימפיים – ירי חיצים באמצעות קשת אל עבר מטרה אשר קוטרה כ- 122 ס"מ וממוקמת במרחק של 70 מטרים.
איתי, ספר על ההרגשה שחווית ברגע שהבנת שאתה טס לטוקיו עם הנבחרת…
"האמת, לקח לי זמן לקלוט מה עשיתי… הייתי עוד במהלך התחרות כשהשגתי את התוצאה המיוחלת, ועוד ציפה לי דו קרב נוסף. ככל שעבר הזמן, זה חלחל בהבנה שלי, וזה מטורף! התרגשות שיא…"
איך האווירה במשלחת האולימפית בכלל? מה הסיכויים להצלחה יתרה של ישראל הפעם?
"אני לא כל כך מעורה ומכיר את כל הספורטאים במשלחת וגם אני לא מספיק מבין בשאר הענפים… יצא לי לקחת חלק במפגש משותף של כולנו בבית הנשיא וקבלתי את הרושם שכולם חדורי מטרה ושאין ספק שכל מי שנמצא בנבחרת – נמצא בזכות ולא בחסד."
צילום: איגוד הקשתות בישראל
ומה איתך? מה הסיכויים שתחזור עם מדליה לישראל? הביתה לגבעתיים?
"אני מאוד נזהר בקטעים האלה, בטח לא רוצה להתחייב לשום דבר. אנסה להתקדם שלב אחר שלב ולהגיע הכי רחוק שאפשר. למי שלא יודע בתחרות הקשתות – אלמנט המזל משחק תפקיד לא קטן – בשלבי הנוק אאוט אפשר לתפוס יום לא טוב של יריב שאפילו מדורג גבוה יותר בדירוג העולמי, ולעבור לשלב מתקדם, כשהתוצאה של כל אחד היא בלתי תלויה בתוצאות הקודמות."
במעבר חד… ספורטאים רבים לוקחים הרבה תכונות שהתפתחו עם הקריירה גם לחיים אמיתיים, איפה ענף זה פוגש אותך בחייך?
"אני חושב שהספורט הזה חיזק אצלי את היכולת להתמודד עם מצבי לחץ ואתגרים, למרות שאני חושב שזה תקף להרבה ענפים אחרים. ההתמקדות במטרה בתחרות מאוד עוזרת לי לסנן רעשי רקע – הכרוז שצועד ברמקול, היריב שמסתכל עליי מהצד, הקהל שמתלחשש לידי והאנשים שמצפים ממני להביא תוצאות – את כל רעשי הרקע האלה אני שם בצד וכשאני מול המטרה אני רואה רק דבר אחד לנגד עיניי – את הטבעת המרכזית. ככה גם בחיים, הרבה פעמים כשיש לי מטרה מסוימת אני מצליח לשים את רעשי הרקע בצד ולהתמקד במטרת העל שלי."
יש לא מעט נערים וילדים שקוראים על ההצלחה שלך, ועשויים לשאוב השראה ממך. איזו עצה אתה יכול לתת להם?
"לפני הכל, הכי חשוב ליהנות ממה שאתה עושה. אם אתה לא נהנה – אל תעשה! גם אתה ספורטאי מתחיל וגם אם אתה בדרך להיות מקצוען, הכי חשוב שתהנה מהדרך.
בנוסף, חשוב להישמר שלא להיפצע ולהיפגע, לפעמים מוטיבציית יתר יכולה לפגוע, גם פיזית וגם נפשית.
גוף בריא בנפש בריאה – זה תמיד הולך ביחד."
היום, בראייה לאחור, כשאתה נמצא בנקודת ציון מיוחדת, אני בטוח שיש הרבה אנשים שאתה מרגיש צורך להודות להם?
כן ממש…" אומר איתי וצוחק. "
"לפני הכל, להוריי, שהיום אני מבין כמה הם עשו עבורי לאורך כל הדרך. מעבר לזה שהם נתנו לי גב כשבחרתי להתחרות בספורט שנחשב פחות מוכר – התמיכה הכספית שלהם בבחירה שלי הייתה עצומה ובטח ובטח הנפשית. הם נתנו לי את האפשרות להתמנף ולהגיע לאן שהגעתי – מבלי באמת לדעת לאן הדברים יובילו…
תודה גם לגיא מצקין מאמן הנבחרת ומי שהיה המודל לחיקוי שלי בצעירותי, לאיגוד הקשתות שתומך בנו ועוזר בהגשמת המטרות וכמובן ליורי יוגב, אותו הזכרתי – שהולך איתי מהתחלה…"
איפה תהיה בעוד 10 שנים ?
"בחיים האישיים אני מתחיל ללמוד השנה מדעי המחשב, אז מאמין שאשתלב בתחום הזה…בלי קשר, אין לי ספק שאמשיך לעסוק בקשתות, לא רואה את עצמי מעביר פרקי זמן גדולים בלי זה, מה גם שיש מתחרים גם בגילאי 40, 50 ואפילו יותר, ככה שכל הקריירה עוד לפניי. לגבי עוד אולימפיאדות, ארצה לראות איך אני מסיים את התחרות הקרובה ורק אז אעשה 'חושבים' לגבי העתיד התחרותי. מי יודע, אולי אחזר עם מדליה!
צילום: World Archery
איתי שני
גיל – 22
דירוג עולמי – 97
מוטו – אין צמיחה ממקום של נוחות
חוויה הכי גדולה בקריירה – העפלה לאולימפיאדה.
הישג שיא – השתתפות במשחקי אירופה במינסק.
חלום – לפתח משחקי מחשב.
כתבות השער במגזינים 'גבעתיים פלוס' ו'רמת גן פלוס'. הסיפורים הכי מעניינים ומרגשים עם תושבי האזור.
תוכלו להתעדכן בסיפורים אישיים שכיף לקרוא, המשפיעים והמשפיעות לטובה, מדריכי אופנה ואוכל, יחסים ומשפחה, אקטואליה מקומית וספורט, גמלאים ושורדי השואה, רכילות וצרכנות, בנקאות ומסחר ועוד
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
