"הבריכה, מעבר להיותה מתקן ספורט ונופש, מהווה מקום מפגש משמעותי לתושבי העיר" (ישראל טייבר)

בריכת רמב"ם: מורשת קהילתית בת 80 שנה

שכונת רמב"ם מיום היווסדה הוגדרה כשכונה בורגנית, המורכבת מאנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים. יחד עם זאת, בתכנונה ישנם היבטים קהילתיים רבים. אחד מהם היא בריכת רמב"ם, הבריכה הציבורית הראשונה בארץ, שמהווה דוגמה מובהקת למרחב ציבורי קהילתי. הבריכה הוקמה לפני שמונים שנה (1945) כיוזמה פרטית של המורה לחינוך גופני אלי פביאן וישראל טייבר, מוכתר גבעת רמב"ם. הבריכה, מעבר להיותה מתקן ספורט ונופש, מהווה מקום מפגש משמעותי לתושבי העיר, המחזק את הקשרים החברתיים ומטפח תחושת קהילה. "תרבות הגוף היא עניין חשוב ושחייה היא אקט בריאותי, אך יחד עם זאת אין לשכוח את תרבות הרוח" (טייבר). הבריכה נבנתה על ידי 'החברה לפיתוח בריכות שחייה' ובתכנונו של האדריכל מאיר הורמן.

השאיפה לקידום עירוניות מיטיבה נמצאת בראש סדר היום התכנוני בישראל ובעולם, בהתבסס על ההבנה כי המרחב העירוני טומן בחובו הזדמנויות רבות ויש לכך ערך רב בהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים, לרווחת כלל משתמשי העיר ולשיפור איכות החיים בה. מרתק לראות שעל בסיס אותם היבטים בדיוק נבנתה שכונת רמב"ם.

במסגרת התכנית העירונית להתחדשות של גבעתיים, הוחלט לשמור על הערכים המרכזיים שיושמו בתכנון העיר ובכלל זה בשכונת רמב"ם. וכך, גם הבריכה, שנזנחה במשך שנים רבות, תתחדש במסגרת ההתחדשות העירונית. כך תבוא לכדי יישום החלטת משרד הפנים מלפני חמש שנים, שבה הוחלט להשקיע ולשמר את המבנה לצד חידוש התשתיות בצורה מאסיבית – שיפור ושימור בכפיפה אחת.

בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית בבניית ערים חכמות. אחד האתגרים הוא מציאת האיזון בין קולקטיב קהילתי במרחב לצד צרכי וערכי האינדיבידואל.