בין מוח ללב – הפסיכולוגיה כגשר של תובנה אנושית

בוקר אחד, הגעתי ליום נוסף בקמפוס של אונ' בר-אילן ובגלל עבודות הרק״ל נסגר השער הראשי. לא ידעתי אז, שדווקא העיקוף הזה יוביל אותי לגילוי אחר. ד"ר סוס טבע את הביטוי: "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים". נכנסתי משער דרומי ובכיכר הראשונה עמד מולי בניין עם מבנה אבן המזכיר אוניברסיטאות בני מאות שנים – עיצוב כה שונה. 

בניין הפסיכולוגיה, בניין אנה ומקס ווב, המחלקה לפסיכולוגיה הייתה אחת מהיחידות הראשונות, שנוסדו באוניברסיטת בר-אילן, כבר בשנת 1956. היא נטעה את זרעי המחקר המדעי באדם, שנים לפני שמדעי המוח הפכו לשפה משותפת למדענים, פסיכולוגים ומחנכים. הבניין, נבנה מאוחר יותר כחלק מהתפתחות הקמפוס הצפוני, בתקופת נשיאותו של פרופ' משה קווה (2013–1996), שסימנה עשור של פריחה, צמיחה ופתיחות לעולם. סיבה לגאווה – השנה האוניברסיטה קיבלה הוקרה על גידול ב 30% במספר הסטודנטים בה – במקום השני 

בארץ. שני אדריכלים עמדו מאחורי תכנונו, האדריכל הדרום-אפריקאי לואיס קרול והאדריכל הישראלי דוד נופר. הם העניקו למבנה שפה המחברת בין קלאסיקה לאקדמיה מודרנית. חזית האב הבהירה, החלונות המשוחזרים, וחצאי העמודים המעטרים את הקירות, כולם מספרים סיפור על איזון בין כוח לעדינות, בין מסורת לחידוש. "בתכנון בנין הפסיכולוגיה הייתה תופעה מעניינת – ביצענו תכנון ואז התבקשנו על ידי האוניברסיטה לעבוד יחד עם האדריכל לואיס קרול, שהפך בהמשך לשותף שלנו למשך 5 שנים. הדרישה של האוניברסיטה הייתה לקבל מבנה קלאסיציסטי. העיצוב היה זר לנו, אבל בפנים הכנסנו יכולות אחרות, שמתבטאות למשל בחלל כניסה". מתך ראיון עם האדריכל דוד נופר [הפורטל הישראלי לאדריכלות, עיצוב ותכנון]