סולימאן הקטן וסולימאן הגדול -

שיווק ויזמות נדל"ן / נטע עדני

סולימאן הקטן וסולימאן הגדול

כאשר מצרפים לכינוי כלשהו את המילה קטן, ברור לכל שיש גם כינוי עם המילה גדול. 'סולימאן הקטן' זהו חופני כהן ז"ל ואביו שלמה כהן ז"ל הוא 'סולימאן הגדול'

נטע עדני

25/7/2023

במעגל התנועה בצומת הרחובות ריינס והכנסת ניצב שלט לזכרו של שלמה כהן – תושב גבעתיים בסוף ימיו ויליד שכונת נווה צדק (1921) בת"א. בנעוריו היה כהן חבר בלהקת בני מחול, ובפלמ"ח היה אחד מחברי 'חבורת האש', שמרבית חבריה היו מהמחלקה הערבית של הפלמ"ח. אנשי החבורה נהגו לעשות קומזיצים בשעות הערב והיו יושבים מסביב למדורה ושרים שירים עבריים, כמו: 'איל, איל בן קרניים', 'מה יפים הלילות בכנען', 'שושנת תימן' ועוד.

לאחר קום המדינה נותרו בחבורה רק סולימאן ובני משפחתו – אשתו שרה וילדיו: חופני כהן הבכור (שכינויו היה סולימאן הקטן), פנחס (פיני) כהן, שהיה סולן צוות הווי הנח"ל (וכיום חי בניו יורק), יזהר כהן וורדינה כהן.

בשנת 1992 הוענק לו תואר יקיר העיר גבעתיים.

שלמה כהן המשיך להופיע כמעט עד יומו האחרון, על אף מחלת הכליות שסבל ממנה. הוא נפטר בשנת 2009 ממחלתו, בגיל 88. נקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

"השירים הללו, היו חלק משירי שולחן השבת של המשפחה שלי. עם סיום הארוחה, יחד עם שתיית התה ועוגת התפוזים, הפירות והפיצוחים היינו מתחילים בשירה משפחתית, לפעמים בשני קולות ולפעמים בשתי קבוצות עם תחרות שירה"

חופני כהן ז"ל נולד בתל אביב, בנם הבכור של הזמרים שלמה ושרה כהן. מגיל צעיר התלווה להופעות ולקומזיצים שארגנו הוריו, ושם ספג את אהבתו לשירה. מאחר ששר כמו אביו, כונה 'סולימאן הקטן'. כמו אביו, סבל גם הוא ממחלת כליות, עבר השתלה בשנת 2017, אך נפטר בגיל 77 מסיבוכי מחלת גרון (03/07/23).

חופני התגורר בעיר ר"ג.

+++++

השירים הללו, היו חלק משירי שולחן השבת של המשפחה שלי. עם סיום הארוחה, יחד עם שתיית התה ועוגת התפוזים, הפירות והפיצוחים היינו מתחילים בשירה משפחתית, לפעמים בשני קולות ולפעמים בשתי קבוצות עם תחרות שירה ומציאת השיר הבא. אבא שלי ז"ל, שמי שהכירו יודע שהוא לא אהב להפסיד, חיבר לי באחת הפעמים כינוי מכיוון שבטעות "עזרתי לקבוצה היריבה"… ועד היום אנחנו צוחקים על זה.

++++

כל בני משפחת כהן קיבלו במתנה קול נפלא לשמח בו את העולם ועד היום חלקם עוסקים בזה. יזהר כהן היה הישראלי הראשון שזכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון. הוא ייצג את ישראל באירוויזיון פעמיים: הפעם הראשונה הייתה ב-22 באפריל 1978, כאשר זכה במקום הראשון, עם השיר של אהוד מנור והלחן של נורית הירש 'אבניבי'.

+++++

התמונה העליונה צולמה במהלך סיור ראשון, בהדרכתו של אבי משה סגל 'יוצאים מהטור לתור'.

עפר גביש, חוקר תולדות הזמר העברי הפליא בנגינה ושירה ושירי תקופת הפלמ"ח התעוררו לתחייה.

הכותבת, נטע עדני, מנהלת ובעלת חברת ‘בר קיימא – נכסים. אנשים. סביבה’. המוטו להצלחה הוא "אני עובדת עם אנשים והם בכל מקום והחיבור האנושי האופטימלי בין הלקוח, הנכס והסביבה המתאימה לו זה המדד להצלחה"

073-780-36-36

המאמר התפרסם גם במגזינים 'גבעתיים פלוס' ו'רמת גן פלוס'

כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ פרטני ומלא ו/או ייעוץ עסקי פרטני ומלא ו/או המלצה לנקיטת פעולה כלשהי

כצנלסון ובן גוריון: בין נס פרטי להתחדשות אורבנית

מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים

החזון שנגנז של תל ליטוינסקי

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

נגבה רמת גן: בין התרפקות על העבר והתנשאות לעתיד

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

נחלת יצחק: בין התרת עגונות להחלפת רשויות

"קהילה זקוקה לשייכות וגבולות גיאוגרפיים המעצבים את המרחב, אך לא את תושביו. התחדשות אמיתית מתרחשת, כשאנחנו מצליחים להפוך את זירות הבנייה והצפיפות למרחב חי, נושם ומלכד. המרחב צריך לשרת את הציבור ולא להתאים את התושבים לתכנון"