
ד"ר נגה רוזנפרב
חלף זמן מאז נפרדה מאיתנו בקול דממה דקה הסופרת עמליה כהנא-כרמון, כלת פרס ישראל לספרות, מי שקבעה נוסח כתיבה ייחודי – לירי ואימפרסיוניסטי ונחשבה לאחת מאימהות הספרות העברית.
'הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך – צורך חי שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב' כך אמרה לי בניסיון להסביר את הדחף לכתיבה
שתפו:
"הגילוי המסעיר הוא שהסיפורים קשורים קשר הדוק בסיפור חייה של היוצרת והם משקפים צדדים רבים ושונים מעולמה האישי"
פגישתי הראשונה עם הסופרת עמליה כהנא-כרמון התקיימה לפני כעשור והייתה מיוחדת ושונה מכל מה שדמיינתי לעצמי. לאחריה נמשך הקשר בינינו בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והטלפון הנייד בהם התוודעתי לאישיותה הכל-כך שונה ומיוחדת.
משנתנה לי את האישור לקרוא, לעיין ולחקור בארכיון האישי הגנוז שלה בספרייה הלאומית בירושלים, פרשה בפניי עמליה כהנא-כרמון את סיפור חייה לצד סיפורה של מדינת ישראל, את הסיפור הביוגרפי שלה לצד אהבתה לספרות ולכתיבה. היא הפקידה בידי את המפתח לעולמה הפנימי, לתהומות הנפש שלה, לסודותיה. במהלך המחקר וכתיבת הספר נדמה היה לי שאני חוזרת במנהרת הזמן חצי מאה לאחור. סיפורה של עמליה כהנא-כרמון ותולדות חייה, תולדות העם והארץ, סופרו לי בשני קולות: קולה של הסופרת עמליה כהנא-כרמון וקולה של הנערה עמליה הכותבת לאביה בעיפרון לא מחודד על גיליונות נייר דקיקים ששוגרו מתל-אביב למצרים.


"לעיתים קרובות שמחה להיזכר באירועים מן העבר שהזמן והגיל השכיחם ממנה [...] לעיתים הזיכרון לווה בהתרגשות גדולה ולעיתים בעצב. כך מצאתי את עצמי כרוכה אחר סיפור חייה וכתיבתה וכך נולד ספר זה"
בארכיון הגנוז יגעתי וחיטטתי בכשישים מכלים מלאי אבק שבהם נמצאו מסמכים ביוגרפיים והיסטוריים, תמונות, רשימות והרהורים שכתבה לעצמה, ציורים ויומנים, יצירות גנוזות וטיוטות של יצירות שפורסמו, טיוטות של הרצאות ונאומים ומכתבים אליה וממנה ועוד. קראתי קריאה מאומצת במאות דפי המכתבים המכוסים בכתב יד צפוף, באיגרות שהצהיבו ובדפי המחברת הקרועים שהזמן נתן בהם את אותותיו.
במהלך המחקר זכיתי לשיתוף פעולה מלא של הסופרת ולאחר כל ביקור בארכיונה שיתפתי אותה בממצאי. לעיתים קרובות שמחה להיזכר באירועים מן העבר שהזמן והגיל השכיחם ממנה והיא השלימה בעבורי פערים, סייעה לי לדייק בפרטים ושיתפה אותי בזיכרונות, בתובנות ובתחושות האישיות הנוגעות ליצירתה הספרותית. לעיתים הזיכרון לווה בהתרגשות גדולה ולעיתים בעצב. כך מצאתי את עצמי כרוכה אחר סיפור חייה וכתיבתה וכך נולד ספר זה.
חשיבותו המחקרית של הארכיון היא מעבר לגילוי המסעיר כשלעצמו שכהנא-כרמון החלה לכתוב את הסיפורים הקצרים בשנות הארבעים של המאה העשרים, הרבה לפני שפורסמו בעיתונים ובכתבי-העת. הגילוי המסעיר הוא שהסיפורים קשורים קשר הדוק בסיפור חייה של היוצרת והם משקפים צדדים רבים ושונים מעולמה האישי. הם מחברים בין החיים והספרות, בין המציאות למציאות הספרותית, ומחזקים את עוצמת החוויה האותנטית ויוצרים בבואה המשקפת לקורא את עולמה של עמליה כהנא-כרמון כפי שהיא עצמה כתבה במאמרה 'כטוב בעיניכם (בין סופר לספרו – וידוי)' על התקבלות ספרה: "כי כמו בכל יצירה של אמנות בכל תחום, כך גם כל ספר בורא לו את המיקרו עולם שלו. מיקרו עולם בו האנשים מדברים בשפת המקום, המיוחדת למקום".


הספר שכתבתי – "הקומה השנייה" שיצא לאחרונה לאור, משרטט מתווה ביוגרפי רחב היקף של המחצית הראשונה של חייה של הסופרת עמליה כהנא-כרמון (1926–1966) מספר על דרכה אל הכתיבה, מבאר במידה רבה את יצירתה הספרותית ומאפשר לקרוא קריאה פרשנית מחודשת של סיפוריה ולקשר ביניהם ובין סיפור חייה.
הבחירה בשם הספר "הקומה השנייה" נעשתה כמחווה לרצונה של עמליה כהנא-כרמון לקרוא כך לקובץ ההמשך של ספרה "בכפיפה אחת". בנוסף, המונח ״קומה שנייה״ מתייחס בספרות לרובד הנסתר, המטאפורי בסיפור, למשמעות המשתמעת בין השורות.
הקליקו כאן לעמוד הספר "הקומה השנייה"

לביא מור הוא רק בן 12, עולה לכיתה ז' בבית ספר כצנלסון והוא כבר המדבב בתפקיד הראשי בסרט 'אליאו' של דיסני ופיקסאר. דור שני לדיבוב

פרופ' רוני גמזוּ מונה ליו"ר התזמורת הפילהרמונית הישראלית לאחר שכיהן כמנהל בית החולים איכילוב משנת 2015

"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"

הוא רקח תרופות וגם השתמש בנענע, בסרפד, בבבונג, שהפכו לחומרי גלם של רפואה, אשר הקדימה את זמנה

שיכון 'קופת חולים' בגבעתיים הוא אחת השכונות הייחודיות בגבעתיים, המספרת את סיפורה של 'עיר הפועלים'. שכונה היא 'קיבוץ בעיר'

לימור מרגולין-יחידי היא שופטת בדימוס, סופרת, מחזאית ודוקטורנטית לאנתרופולוגיה ● זוכת פרס ע"ש יצחק רבין למחקרי שלום, פיוס ושיתופי פעולה בין יהודים-ערבים ● נבחרה לפרויקט "מאה שנים, מאה נשים"

מהדלפק לשותפות – הסיפור של אריאל הר-ציון מפאפא ג'ונס גבעתיים

10 המקומות המומלצים ביותר בניו יורק שאסור לפספס:

הרכבים הזולים נעלמו מהשוק בישראל – תמונת מצב לקראת השנה החדשה

יש מורים שנשארים איתך לכל החיים
את אבי זילברמן פגשתי לראשונה כשהיה המורה שלי לחינוך גופני בתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים.

לבנת פורן אשת עסקים, מייסדת ויו"ר חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות' ● נבחרה לפרוייקט 'מאה שנים, מאה נשים'

עמדת פרחים ללא תשלום למשפחות שכולות בקניון עזריאלי גבעתיים

המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם

קיראו עד הסוף! משקפי תקליט ויניל רוצים להרכיב מסגרות משקפיים חדשניות ונוחות ביותר? ההתקדמות הטכנולוגית בפיתוח חומרים חדשים ובציוד טכנולוגי חדשני אפשרו ליצרנים שמתמחים בייצור ועיצוב מסגרות משקפיים לשכלל ולשפר את מסגרות הראייה ומשקפי השמש

קיץ כאן, השמש לוהטת, ולכן חשבתי שהדבר הכי נכון הוא למצוא עבורכם מספר מנות קלילות, צבעוניות, ואם אפשר אפילו מצננות

מכינים משלוח מנות לפורים? הנה הפתרון עבורכם סטארטאפ ישראלי המאפשר לשלוח משלוחי מנות מתוקים ומלאים בכל טוב תוך שעה, והמשלוח חינם! שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter לאור הצלחתה

אז מה באמת עומד מאחורי דירוגי הבטיחות, ואיך תדעו איזה רכב מתאים לכם ביותר?

נפגשנו לראיון מיוחד ליום העצמאות עם מושיק גולדשטיין, המשנה לראש העיר ויו"ר 'יעד' – החברה הכלכלית של גבעתיים


10 המקומות המומלצים ביותר בניו יורק שאסור לפספס:

יש מורים שנשארים איתך לכל החיים
את אבי זילברמן פגשתי לראשונה כשהיה המורה שלי לחינוך גופני בתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים.

לימור מרגולין-יחידי היא שופטת בדימוס, סופרת, מחזאית ודוקטורנטית לאנתרופולוגיה ● זוכת פרס ע"ש יצחק רבין למחקרי שלום, פיוס ושיתופי פעולה בין יהודים-ערבים ● נבחרה לפרויקט "מאה שנים, מאה נשים"
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


