"חשוב לנו מאד שדור ההמשך שלנו יראה ויספוג וגם יתנדב" -

27/07/2024

שבת, 27 ביולי 2024

"חשוב לנו מאד שדור ההמשך שלנו יראה ויספוג וגם יתנדב"

אפרת ברוך-נוי ונועה ישר-אל 'נשות השנה' של גבעתיים

נעמי לבנון-קשת || צילום: יעל צור

שתפו:

"זה לא קל לשתף. זה לא הגיוני לחלוק. כשיש לך משהו כל כך יפה, נדיר ומיוחד ביד, למה שתרצה לחלוק אותו עם כולם? הטבע האנושי לוחש לך באוזן, מאיים, שבסוף לך לא יישאר… אבל הימים הם לא ימים רגילים ומחשבות שכאלו, בכלל, לא יקחו אותנו רחוק. כחברה, כעיר, וכמדינה, גם בימים 'רגילים'. אז עכשיו גם גבעתיים יודעת איזה דבר יפה, נדיר ומיוחד יש לי. עד כמה אני בר מזל ומבורך לגדול במחיצתה. כן, אני עדיין גדל ואפרת מעוררת בי השראה כל יום, כל שבוע, חודש ושנה. אז גבעתיים יודעת, עכשיו גם אתם".

את הדברים המרגשים האלה, היוצאים מהלב ונכנסים להרבה לבבות, כתב דני נוי, בעלה של אפרת ברוך-נוי, מי שביחד עם שותפתה לדרך, נועה ישר-אל, זכו בתואר 'נשות השנה של גבעתיים', יחד עם עוד 3 נשים, שכולן נשים של עשייה ברוכה ונתינה לזולת.

"250 ישובים נרתמו, 360 מנהלות ישובים, 8000 מתנדבים ו-12 אלף משפחות של מילואימניקים בכל רחבי הארץ שהיו זקוקות לסיוע, כזה או אחר, חוברו למתנדבים ומתנדבות לפי צרכיהן הספציפיים"

פרק ראשון: אפרת ברוך-נוי

אפרת היא אשה עסוקה. יועצת משפטית בחברת הייטק "וזה להיות חלק אינטגרלי מהביזנס. להיות בקשר עם כולם – זה מתאים לאופי שלי" – היא מסבירה ומוסיפה: "במקביל אני דולה ומדריכת הכנה ללידה".

כשהכירה את דני נוי בן גבעתיים, היא עברה לכאן מראשון לציון. לזוג שלושה ילדים: יונתן (17.5), גלעד (14) ורוני (11). אבי המשפחה שעסק שנים בתפעול בחברות רכב עשה תפנית רצינית בחיים כשנרשם לתכנית להסבת אקדמאים, עשה הסבה לחינוך והתמחה בחינוך האנתרופוסופי בו השתלב כמורה. גם שלושת ילדיהם לומדים במסגרת זו.

לדבריה תמיד התנדבה אבל מה שהיא מכנה 'בקטנה', דהיינו במסגרת ועד ההורים או בדברים נקודתיים של העיריה, יוזמות בגנים או בבתי הספר, כמו גם היוזמה היפה 'סירי לידה' המספקת סירי מזון ליולדת ולמשפחתה במשך שלושה שבועות מרגע שובה הביתה לאחר הלידה. "ואומרים שאני מבשלת לא רע"- היא צוחקת ובנימה רצינית יותר אומרת: "כל הנתינה הזו היא ממש לא משהו שספגתי בבית שלי, שהיה והינו בית נפלא, אבל לא בכיוון של התנדבות. לי זה חשוב, גם כדי שהילדים יראו ויספגו, ודני תמיד נרתם לכל גחמה ולכל התנדבות שלי בשמחה. גם לו חשוב שהילדים יגדלו בבית שתורם ועושה עבור אחרים. הוא תמיד עוזר כשצריך לארגן משהו, להסיע, לשנע, ושנינו משתדלים שגם הילדים יקחו חלק בדבר".

"מה שהמשפחות האלה הכי-הכי צריכות זה מישהו שישאל אותן מה שלומכם, האם אתם צריכים עזרה"- אומרת נועה - "העזרה הפיזית היא בדברים קטנים אך מאד קריטיים לאמא שמטופלת בילדים קטנים או שהיא בהריון"

פרק שני: נועה ישר-אל

נועה ישר-אל, שותפתה ב'העוגן', נשואה לדרור, מהנדס תעשייה וניהול, ואם לאלון (14.5) ולאלה (10.5) שלומדת בבית הספר האנתרופוסופי בעיר, באותה כיתה עם רוני, בתה של אפרת. אחרי שנים כעצמאית היא כיום שכירה, מנהלת שיווק ושותפויות ב'עיגול לטובה'.

"לפני 14 שנה עברנו משכונת ביצרון בתל אביב, לגבעתיים. רצינו מקום טוב לגדל בו ילדים" – היא מספרת – "זמן קצר לאחר לידת אלון כבר הקמתי בפייסבוק קבוצה להורים בגבעתיים. ההיענות הייתה מרשימה ועוד היום הקבוצה הזו פעילה ואני מנהלת אותה. גם זרעי בית הספר האנתרופוסופי בגבעתיים נזרעו בקבוצה הזו. כשרן קוניק נבחר יזמנו מפגש שלו עם ההורים, שרצו אלטרנטיבה ומשם הכל התחיל… כעבור שנתיים נחנכה כיתה א' ובני אלון היה בה".

נועה אומרת שהקבוצה הזו מחברת אותה מאד לעיר ולפעילויות נוספות המתקיימות בה, אם כי מקפידה שהפורום הזה יישאר במה להורים. יחד עם זאת, בעשור האחרון היא מחוברת להרבה ארגונים חברתיים ואומרת שזה נושא שמאד מדבר אליה.

פרק שלישי: פרוייקט 'העוגן' גבעתיים

פרוייקט 'העוגן' התחיל במבצע 'צוק איתן', כשרחל עזריה, ח"כ לשעבר ואז סגנית ראש העיר ירושלים – יזמה אותו. ב-7 באוקטובר היא החייתה אותו באמצעות הפייסבוק – 250 ישובים נרתמו, 360 מנהלות ישובים, 8000 מתנדבים ו-12 אלף משפחות של מילואימניקים בכל רחבי הארץ שהיו זקוקות לסיוע, כזה או אחר, חוברו למתנדבים ומתנדבות לפי צרכיהן הספציפיים.

"כשפנתה אלי חברה מרמת גן והציעה לי לקחת חלק במיזם הזה מיד הצעתי לנועה, שנענתה מיד. ההכרות שלנו עוד התחילה כשהכרנו בקבוצת עצמאיות בגבעתיים, כשאני באתי כדולה ואפרת בעצמאית ביעוץ שיווקי"- מספרת אפרת.

ונועה מוסיפה: "ב-8 באוקטובר ממילא כולנו היינו ב'פול-גז', בעשייה מטורפת. מי שעשה משהו אז, ובעצם גם עכשיו, זה העמותות שפעלו סביב השעון".

"חברת 'מאנדיי' – לניהול עסקי של לקוחות, תרמה ל'העוגן' את המערכת לאחר שהתאימה אותה לצרכינו כך שיש טופס מתנדבים, טופס תורמים וטופס משפחות מילואים. כל אחד ממלא את כל הפרטים עד לדקויות ואנחנו ממיינים ואז מתאימים-משדכים מתנדב/ת למשפחת מילואימניק"- היא מסבירה – "אנחנו מנהלות את סניף 'העוגן' גבעתיים ואלינו מגיעות הפניות מאותה מערכת, אבל רק אלה מגבעתיים."

פרק רביעי: פתרון לכל משפחה

השתיים, הפועלות מאז תחילת נובמבר במלוא התנופה, מספרות שעשו סדר בפניות הרבות שהלכו והצטברו, מנשים שבעליהן גוייסו למלחמה והן נשארו בבית עם ילדים. בשלב הראשוני עדיין לא היה לשתיים מענה לכל הבקשות הללו, שכן היה צורך לעשות את ההתאמות. לא כל מתנדב מתאים לכל משפחה.

כך למשל נמצא פתרון לאמא אחת לשלושה ילדים מקטנים שביקשה מישהו שיסייע לה לטייל עם הכלב המשפחתי כי אין ביכולתה להשאיר את הילדים ולצאת איתו לעשיית צרכיו.

לאמא אחרת נמצאה מטפלת-מתנדבת שסייעה לה עם ילדתה הקטנה שעל הרצף. מתנדבת אחרת שהופנתה לאמא לארבעה ילדים, כדי לעזור להם פעם בשבוע, הפכה זאת לקשר קבוע של עזרה בקיפול הכביסה, בערכית קניות וסתם 'קפיצות' לעזרה במהלך השבוע.

"מה שהמשפחות האלה הכי-הכי צריכות זה מישהו שישאל אותן מה שלומכם, האם אתם צריכים עזרה"- אומרת נועה – "העזרה הפיזית היא בדברים קטנים אך מאד קריטיים לאמא שמטופלת בילדים קטנים או שהיא בהריון".

אפרת מספרת שהן התחילו את המלחמה עם 80 משפחות של מילואימניקים, שממש נזקקו לעזרה, ובתוך פרק זמן קצר הצליחו למצוא להם פתרונות משביעי רצון ואף למעלה מזה.

בהדרגה, עם שחרורם של חלק מאנשי המילואים ושובם הביתה – פחת הצורך בסיוע, אם כי רבים מהמשוחררים שבו הביתה עם 'צו 8' ביד להמשך המילואים בתוך זמן קצר.

פרק חמישי: נשות השנה 2024

כרגע, חצי שנה מאז תחילת המלחמה, יש כעשרים משפחות אנשי מילואים הנעזרות במתנדבים "ורק החודש הצטרפו אלינו ארבע משפחות חדשות"- אומרת נועה.

במשך הזמן נשים שבעליהן במילואים או חזרו לאחר תקופת שירות ארוכה במלחמה, מבקשות למשל קבוצות תמיכה. הן שואלות שאלות משפטיות, מבקשות פסיכולוג לילדים או להן-עצמן, ואחרות מבקשות יועץ זוגי.

"כרגע אנחנו מוצאות עצמנו בפעילות אחרת. למשל: הכנת והבאת ארוחות פעמיים בשבוע לבני משפחת חייל פצוע קשה, המאושפז בשיבא ומשפחתו מהצפון הרחוק".

גם למשפחות אנשי המילואים הן דואגות שמתנדבים, וכאלה יש הרבה, יבשלו להן לששי-שבת. הנשים הממלאות את הטפסים מציינות בהם את גיל הילדים, אם המשפחה טבעונית או צמחונית, עם יש אלרגיות כלשהן, אם יש צליאק ועוד.

בכל יום שני מפרסמות אפרת ונועה 'קריאה' למתנדבים מבשלים, ביום שלישי הרשימה נסגרת וביום רביעי הן מפרסמות את הרשימה למתנדבים המתחילים במלאכה וביום ששי מביאים את הסירים למשפחת המילואימניק.

בינתיים הן ממשיכות במיזם הזה במלוא המרץ ורשומים להן כ-60 מתנדבים ומתנדבות, שכמחציתם נחשבים 'פעילים-רציפים'.

"מידי פעם כשיש תקציב, עושים גם פעילות לנשות המילואים, למשל בוקר-כיף. ממש לפני פסח נעשה להן ערב-פינוק בבית שז"ר, עם מתנדבת מארה"ב שיצרה איתנו קשר ותבוא לעשות להן טיפול פנים ייחודי: כוסות רוח לפנים. במקביל, לקראת החג קבלנו תקציב למתנדבים עצמם ונקנה להם פרחים, בגבעתיים כמובן – כדי שהכול יישאר בקהילה"- אומרת אפרת ומוסיפה: "נוכחנו שהרבה מנשות המילואימניקים, כשהן חוזרות 'לאזרחות', כלומר כשהבעל חזר הביתה – הן מבקשות להחזיר לקהילה ועושות זאת בדרכים שונות".

במסגרת אירועי 'חודש האשה' יזמה עיריית גבעתיים ב'יום האשה' עצמו – את האירוע החגיגי של 'נשות השנה' של העיר לשנת 2024 , וכאמור, נבחרו חמש נשים, כל אחת על פעילותה בתחום אחר.

"אנחנו מאד הופתענו משיחת הטלפון שהגיעה במוצ"ש מהעירייה"- נזכרת נועה –"זה כמובן החמיא לנו מאד וריגש אותנו. חשוב לנו מאד שדור ההמשך שלנו יראה ויספוג וגם יתנדב".