
במאי 1993 הונחה אבן הפינה ל'פסטיבל מספרי הסיפורים', בניצוחו של יוסי אלפי, שלא יכול היה לדמיין אז למה עתיד הסיפור הניסיוני הזה להתפתח.
ראש העיר דאז, יצחק ירון, שמע את אלפי בתכנית רדיו וביקש שיארגן ערב של סיפורים. הוחלט שלא לגבות כסף ולקוות שמישהו יגיע. לא רק שכל 200 המקומות בבית אלון נתפסו מיד, אלא שהמונים צבאו על הפתח מחוץ לאולם.
הולכנו גמלים לאורך כצנלסון-ויצמן
תופעת ההמונים המגיעים למופע חזרה על עצמה, ובעיקר תופעת המאוכזבים שנשארו בחוץ. האירוע הועבר לבית ראשונים והחל לרוץ פעם בחודש כך במשך כמה חודשים. "ואז הצעתי שנערוך פסטיבל מוסדר, והגשתי הצעת תקציב"- נזכר אלפי "ועשינו פסטיבל שנמשך ארבעה ערבים בבית אלון, שלידו הוצב גם אוהל בדואי. הבעיה הייתה שלכל דבר היה תקציב ורק לפרסום לא נשאר! שמנו שלטים מאולתרים ברחבי העיר, הולכנו גמלים לאורך כצנלסון-וייצמן עם שילוט על דבשתם. יצחק ירון רצה להצטלם על גמל, שהובא לעירייה, אבל נפל ונחבל, ועם זאת הגיע ופתח את הפסטיבל".
בפסטיבל הראשון הופיעו בין היתר, דידי מנוסי, יוסל בירשטיין, ליא קניג, הרכב 'ילדים סורגים לאלוהים', אריה אליאס, דן אלמגור, חיים לבקוב ועוד. הכיוון היה אז: סיפורי עם, והגיעו כ-10 אלפים איש שהאולמות לא יכלו להכילם. והשאר היסטוריה, אם כי בשנים שיבואו, כשהתחלף ראש עיר – הופסק הפסטיבל והעתיק את פעילותו לחולון.
משמעון פרס ועד בית המלוכה הירדני
בפסטיבל של 1996, השנה שלאחר רצח יצחק רבין, היה ערב מיוחד של 'סיפורי שלום' – חברים מספרים על רבין. בין האורחים היו שמעון פרס, שגריר מצרים בישראל, שר התרבות של פלשתין ואחרים. האולם היה מלא מפה לפה, כשהגיעה הודעה שהוטמנה פצצה. "עצרו את הכל. חיכינו על הבמה. בחוץ הפגינו, נגד השלום, ברעש גדול, חבורת אנשי כהנא, ובראשם מי שהיום מכהן כשר. בתוך זמן קצר טיפלה בהם המשטרה בנחישות. הם גורשו מהמקום ואנחנו המשכנו באירוע"- נזכר אלפי.
"לפתיחת תיאטרון גבעתיים בקיץ 98, הבאתי את שמעון פרס, ושגרירים, ושרים ואחמ"ים, ובית המלוכה של ירדן שלח את מפקד חיל האויר לשעבר, שהיה ממשפחת המלוכה, והוא עלה על הבמה וברך. באותו ערב המדשאה והאולמות היו מפוצצים קהל. פתיחה מדהימה שאחריה התחלתי לנהל את התיאטרון ללא שכר ורק בסוף אותה שנה קבלתי תקן ותוך חודשים אחדים היו לנו אלפי מנויים. פסטיבל מספרי הסיפורים התנהל במקביל, בחולון עד 2001. ב-2003 הוא עזב את ניהול התיאטרון עצמו והמשיך לנהל את פסטיבל מספרי הסיפורים. "ופתאום היו לי גם חיים, אחרי שמרגע פתיחת התיאטרון וניהולו – פשוט חייתי שם יום ולילה" – הוא מחייך.
"אני כל הזמן עסוק"
הוא צוחק על עצמו ואומר שפעם הוא היה יוסי אלפי. אחר כך הפך לאבא של גורי "ועכשיו אני סבא של אמה" – הוא אומר, ומתכוון לאמה גורי, בתו של אלפי, שחקנית מוערכת בזכות עצמה ומככבת בימים אלה בסדרה 'יניב'. כששואלים אותו אם הוא מרוצה שאמה, עדיין חיילת, ממשיכה בדרכי סבא ואבא הוא אומר: "אני לא יכול להביע דעה. זו הדרך שלה והיא עושה ותעשה מה שהיא רוצה". לסבא יוסי יש 10 נכדים משלושת ילדיו, בן, שלא קשור כלל לעסקי הבמה, גורי, ושרי אלפי-ניסן שבמקביל לסיום הדוקטורט שלה על הסוציולוגיה של החינוך, ובמקביל לעובדה שהיא מרצה בבר אילן, היא ממשיכה להקליט ולהופיע על במות, לצד אביה.
יוסי עצמו ממשיך להופיע עם קובי אשרת במופע 'סלוניקאים', עם השירים שלו והלחנים של אשרת, מופיע לצד דורי בן זאב ב'היפוכונדרים', מרבה להופיע בכל הארץ ב'סיפורי ישובים' ולצד כל אלה לא מפסיק לכתוב. בשנתיים האחרונות הוציא את 'ערמוניה' שכתב בעקבות סרטן הערמונית, 'מעברה' – ספר עב כרס המביא את תולדות המעברות של שנות ה-50 של המאה העשרים, ובדרך יש לו בקנה עוד שלושה ספרים: 'איך עושים סיפור', 'והימים ימי 2020' – ספר שירה גדול, וכן משהו לנכדים: 'שירי סבא יוסי'.
"אני מאד מקווה שהם ייצאו עוד השנה אבל אין לי זמן. אני כל הזמן עסוק" – הוא צוחק.
אבל מעבר לצחוק הוא צודק. הוא באמת עסוק. במשך כל ימות השנה, מרגע שכבים האורות של המופע האחרון של הפסטיבל – הוא כבר מתחיל לעבוד על הבא אחריו. כך שנה אחרי שנה, עם כל הרצון להביא חדשנות ושינוי ורוח רעננה. נראה שבגיל 78 הוא מלא מרץ כפי שהיה בימי תחילת הפסטיבל וזה מצליח. עובדה.
75 שנה לבית המשפט העליון
מטבע הדברים, אחד הערבים היותר מעניינים השנה יהיה תחת הכותרת 'שופטים מספרים – 75 שנות עצמאות במשפט הישראלי'. אלפי מנחה ואורחיו הם השופטים: אהרון ברק, איילה פרוקצ'ה, חנן מלצר, שלמה לוין, דוד חשין, דבורה ברלינר והיסטוריון בית המשפט ניר קידר.
"כל השנים אנחנו נזהרים מאד שלא להיות פוליטיים, אבל השנה זה אירוע חשוב, 75 שנה לבית המשפט העליון! אי אפשר להתעלם מזה, כמו גם מכל המורכבות של השנה האחרונה. בגדול אני נותן לעצמי את החופש לבחור ולהרכיב את הפסטיבל כי זו היצירה שלי וזה מה שעשיתי גם הפעם. אני חרד מאד מאד למה שקורה במדינה בימים אלה. אני עצוב" – אומר אלפי שמקפיד ללכת בכל מוצאי שבת להפגנת המחאה – "האוויר פה נהיה יותר ויותר דחוס ואני בחרדה עצומה. לא מאמין למה שמתרחש פה לנגד עינינו. ואני צופה שאם לא יהיה שינוי קיצוני ומהר – יתרחש פה אסון! כי המערכה השנייה כבר מאחורינו וכזכור: אקדח על השולחן במערכה הראשונה – יירה במערכה השלישית. עד שלא יהיה פה שינוי דרסטי – אוי לנו! יקרה פה אסון וזו רק שאלה של זמן. זה לנגד עינינו ממש".

"הסוד הקטן של הכדורסל הישראלי: כשיענקלה רוזן שיתף פעולה עם אריק איינשטיין בהפועל תל אביב לפני שהפך לאגדה"

זו הייתה הדרך שלו! תחנות בחייו של צביקה פיק שגדל ברמת גן והתבגר בגבעתיים ומת בגיל 72 לפני שהספיק לממש את כל התוכניות המוזיקליות שלו

האם הייתם מסכנים מיליון שקלים רק כדי להימנע משיחה מביכה עם בן או בת הזוג?

גיל ברק מספר על הדרך מהמגרשים בגבעתיים ורמת גן לאולמות באירופה

כל הפוליטיקאים המובילים, כשהם נשאלים בטלוויזיה לגבי תוצאות סקר כזה או אחר שמראה את מצבם העגום – נוטים לזלזל ולבטל אותו, פרופ' יצחק כ"ץ – מייסד ומנכ"ל מכון הסקרים 'מאגר מוחות'

נועם ברקוביץ' (18) הפך להבטחה הגדולה של ענף התעמלות המכשירים בישראל. השנה החולפת סימנה את פריצתו הגדולה של המתעמל הצעיר מגבעתיים, ושבתחרות גביע העולם באוסייק שבקרואטיה זכה במדליית ארד יוקרתית בתרגיל הקרקע – המכשיר בו הוא מתמחה

האמנית עדנה שגב מחברת בין עבר, הווה ויצירה בסטודיו בגבעתיים

האם יצרניות רכב סיניות יכולות להפוך לשחקן משמעותי בשוק רכבי היוקרה? למרות תדמית שלילית, חוסר מורשת היסטורית ורגולציות מחמירות

בינה מלאכותית – ובעיקר התחום שנקרא למידת מכונה נטמע בשגרת היום-יום שלנו

מנער חילוני מגבעתיים לנער חרדי על המסך
אדם חתוכה פלד – כוכב נולד. גיבור הסרט המדובר 'לא יום ולא לילה'

מהמעפילים אל הבנייה מחדש: אישה אחת, מורשת של תקומה – עדה סרני

הצצה אל מאחורי הקלעים של הספארי דרך עיניהם של המומחים שדואגים לכל פיל, עטלף וצב בן תשעים

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים

"צוואה היא לא רק מסמך משפטי ואנשים אינם מורישים רק כסף או דירה. הם מורישים גם סיפור, תחושה ומסר אחרון ליקיריהם ואהובי ליבם"

הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.

הבדלי החיים בין שתי האחיות הלכו והעמיקו עם השנים, עד ששאלה אחת על כספי האם הפכה לקרע משפחתי

"חשוב להבין שהתחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט. פרויקט ממוצע נמשך שנים רבות. דווקא משום כך ההסכם חייב לצפות מראש את כל התרחישים האפשריים…"

הבדלי החיים בין שתי האחיות הלכו והעמיקו עם השנים, עד ששאלה אחת על כספי האם הפכה לקרע משפחתי

"חשוב להבין שהתחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט. פרויקט ממוצע נמשך שנים רבות. דווקא משום כך ההסכם חייב לצפות מראש את כל התרחישים האפשריים…"

מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים

הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

"צוואה היא לא רק מסמך משפטי ואנשים אינם מורישים רק כסף או דירה. הם מורישים גם סיפור, תחושה ומסר אחרון ליקיריהם ואהובי ליבם"

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

האם הייתם מסכנים מיליון שקלים רק כדי להימנע משיחה מביכה עם בן או בת הזוג?

"קהילה זקוקה לשייכות וגבולות גיאוגרפיים המעצבים את המרחב, אך לא את תושביו. התחדשות אמיתית מתרחשת, כשאנחנו מצליחים להפוך את זירות הבנייה והצפיפות למרחב חי, נושם ומלכד. המרחב צריך לשרת את הציבור ולא להתאים את התושבים לתכנון"

האשליה של ידועים בציבור:
רק אחרי 15 שנים ביחד הם גילו שכל אחד מהם חי במציאות אחרת
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


