
פרופ' עידית אברהמי (55) סגנית דיקן בפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל, ומקימת המעבדה לגנרטורים בהפקת מימן יכולה להיות מרוצה מאד מהישגיה המרשימים. המחקרים המדעיים שלה ותוצאותיהם זכו לתהודה עולמית ולמענקי מחקר, והיא רשמה שמונה פטנטים מסחריים. אך היא לא נחה לרגע על זרי הדפנה ויודעת בוודאות שלפניה עוד דרך ארוכה ומבטיחה של פיתוחים מרתקים.
ילדות ומשפחה
היא נולדה בגבעתיים לעזרא ז"ל ודבורה כהן, זוג תל אביבים שעם נישואיהם עברו בשנת 1965 – לעיר בה הקימו וגידלו משפחה.
אמה דבורה, המתגוררת בעיר עד היום, נולדה וגדלה בפלורנטין למשפחה סלוניקאית רבת עשייה. "סבתא שלי, חנה מלאך, הקימה בשנות ה-50' רשת חנויות שמלות כלה. היא הייתה פמיניסטית פורצת דרך ולמרות התנגדות משפחה, סבי, שהיה צבעי בנין שעבד אצל אביה הקבלן, עודד אותה"- מספרת עידית. אביה, עזרא כהן, גדל בשכונת התקווה במשפחה ממוצא חלבי שבה היו 11 ילדים. "שתי המשפחות האלה, ההורים של אמי ושל אבי, הגיעו לארץ מטעמי ציונות בשנות ה-30'"- אומר עידית – "כשהורי נישאו, אבי, שהחל דרכו כשליח ולעשר אצבעות התקדם והפך למתכנת ב-.IBM חברים אמרו להם שבגבעתיים יוכלו לקנות דירה. וכך הם עשו. אחי, עובד, המבוגר ממני בשנתיים, עדיין מתגורר בעיר. וכמוהו גם בני המשפחה המורחבת שבהדרגה עברו לכאן אחרי שהורי קבעו פה את משכנם. כל מרכז הכובד של המשפחה העניפה עבר לגבעתיים וכיום גם בני הבכור בן (28) איש היי-טק, מתגורר בעיר עם חברתו".
המשפחה הצעירה החלה דרכה ברחוב אילת ובהמשך עברה בשנות ה-80' לרחוב גולומב. עידית למדה תחילה ב'שמעוני' ואחר כך ב'כצנלסון' ואת התיכון עשתה ברמת אביב, בבית הספר להנדסאים, "כשעיריית גבעתיים מאד תמכה ועזרה לי"- היא אומרת –"מגיל צעיר הייתי ב'נוער שוחר מדע', וכך הגעתי לבית הספר להנדסאים שהיה תיכון רגיל אבל עם תיגבור במקצועות הריאליים ובהנדסה. במקביל הייתי בתנועת 'הצופים', וכל השנים שחיתי בקבוצה העירונית, בבריכת רמב"ם, והייתי ב'נוער לנוער' – שהייתה תנועת נוער מדהימה, מקום שטיפח מנהיגות צעירה, ועשינו התנדבויות רציניות ומעצימות".
"גבעתיים הייתה ונשארה בית"
היא התגייסה לצה"ל במסלול ישיר לקצונה, והייתה לקצינת ביקורות במטה, במפקדת החיל. במהלך השירות הצבאי פגשה את מי שעתיד להיות בעלה, שלמה אברהמי, במקור מאשקלון, שבאותה עת שירת בצבא והתגורר בשכירות בגבעתיים. שניהם נסעו מידי בוקר לאותו בסיס בצריפין ושלמה, שגם הוא היה קצין טכני בקשר"ר, ראש מדור ובהמשך ראש ענף – החל לקחת אותה במכוניתו הלוך ושוב.
כשעברה ללמוד בטכניון, הקשר בין השניים התרופף מעט עד שבמלחמת המפרץ פגע טיל בלב רמת גן ועידית טילפנה לשלמה מחיפה והתעניינה בשלומו. וכך התחדש הקשר, שהתהדק עוד יותר כששלמה עבר אף הוא לחיפה לעשות את ה-MA שלו בהנדסת אלקטרוניקה, בעוד שהיא למדה הנדסת מכונות – תחום שאהבה מאד מגיל צעיר. במהלך אותה תקופה, עוד ב-91' –נישאו השניים.
"עוד כילדה פירקתי והרכבתי ובניתי דברים מגרוטאות"- נזכרת עידית שסיימה תואר ראשון בהצטיינות בלימודי הנדסה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ב-93' – "רציתי להיות מהנדסת פלסטיק ואחרי הטכניון עבדתי שנה וחצי ב'כתר פלסטיק' ואז עברתי לשנה וחצי נוספות לחברה אחרת".
שלמה נשאר בשירות הקבע עד פרישתו. ממש בתחילת נישואיהם נבנתה שכונת אנשי קבע בראש העין והם רכשו בית בתנאים הנוחים שניתנו אז למשרתי הקבע ועברו להתגורר במקום.
"מבחינתי גבעתיים הייתה ונשארה בית, מה גם שרוב בני המשפחה, הגרעינית והמורחבת, נשארו בעיר. זו עיר שנתנה לי הרבה מאד ושאני מאד מעריכה את איכות החיים שבה" – היא אומרת בחיוך.
לאחר שהתנסתה בעבודה בשתי חברות בשוק הפרטי חשה ש'מדגדג' לה המחקר. עניינה אותה הנדסה ביו-רפואית והיא הגיעה ב-95' לאוניברסיטת תל-אביב לתואר השני שלה, במחלקה להנדסה ביו-רפואית כשכבר הייתה אמא של בן. עבודת התזה שלה עסקה במודלים נומריים של מסתם לב מלאכותי.
מיד עם סיום התואר השני נכנסה למסלול הדוקטורט שעסק במודלים נומריים וניסויים להערכת הזרימה ותנועת הדופן במשאבת עזר ללב, אותו סיימה ב-2003. "למעשה מאז שחזרתי לאוניברסיטה אני באקדמיה" – היא אומרת – "עם סיום הדוקטורט יצאתי ל'קאלטק' (Caltech) – המכון הטכנולוגי של קליפורניה, לפוסט דוקטורט. חקרתי את דינמיקת הגלים במשאבת תהודת גלים ואת היישומים שלה במחקר הביורפואי. כמו כן עסקתי בסכנת הקריעה של היצרויות לא הומוגניות בעורקים. שלמה, שבדיוק אז פרש משירות הקבע ושלושת הבנים, בן, ליאור ופז, הצטרפו אלי.
"בן וליאור (25) היו עתודאים, האחד במדעי המחשב והשני במתימטיקה-פיזיקה וכיום שניהם עובדים בהיי-טק, ופז, (21), היה מפקד בגדנ"ע בשדה בוקר, וכיום עובד כעוזר מחקר במחלקה הפסיכיאטרית בשיב"א.
המשפחה חזרה ב-2006 לארץ והיישר לבית בראש העין. עידית אומרת שהם חזרו לעיצומו של מה שקרוי עד היום 'העשור האבוד' – מורשתה של השרה דאז לימור לבנת, ופשוט לא היו תקנים לאקדמיה. "בפועל 'ייבשו' את האוניברסיטאות ואז החלה פריחת המיכללות, והוקמה מחלקה להנדסה רפואית במיכללת אפקה- מיכללה להנדסה מהטובות בארץ. כשהוצע לי להצטרף לשם – נעניתי בשמחה, הקמתי מעבדות הוראה ומחקר, והיה לי כיף גדול לעבוד בשנים הבאות עם כמה מחברותי מימי האוניברסיטה."
מילות מפתח: גיל פנטו, מאשה ואיטה נובודבורסקי
אימפריה מעוררת גאווה
משנת 2014 היא מכהנת כפרופסור וכשהגיעה ההצעה מאוניברסיטת אריאל שבשומרון עידית זיהתה מיד את ההזדמנות להקים מעבדה משלה ולעסוק במחקרים, לצד הנחיית סטודנטים לדוקטורט.
פה, אחרי שנים של הפסקה, חזרה לתחום הנדסת המכונות האהוב עליה. לדבריה, מצאה עצמה במקום מאפשר והגיעה להישגים יפים.
היא הייתה ראש מחלקה בהנדסת מכונות וכאמור, כיום היא סגנית דיקן הפקולטה. גאוותה הגדולה היא על עבודת המעבדה בנושא: גנרטורים בהפקת מימן. והיא מסבירה: "אנחנו מציעים תחליף לסוללות למערכות ניידות. מדובר ב'מארז אנרגיה חשמלית' לשימוש עצמי, המייצר חשמל נקי. בערכה יש אבקת מלח הידרידי שמערבבים עם מים ומקבלים מימן שמתחבר לתא הדלק ובתהליך פשוט מיוצר חשמל. כל עוד יהיה מימן – יהיה חשמל"- היא מנסה להסביר לי בעוד שלה זה נראה הדבר הכי פשוט וברור – "מדובר בריאקציה, במעין 'בישול' שהמתקן שלנו עושה לפי הצורך, בשטח, בקמפינג, לאופניים חשמליים, לרחפנים, סירות וכדומה. קילוגרם אחד של אבקת מלח מקביל ליותר מעשרים קילוגרמים של סוללות! עם הערכה שלנו רחפנים יכולים לשהות באוויר מעל לשעה לעומת עשרים דקות כיום! את המחקר והפיתוח הזה אני עושה במעבדה שלי בשיתוף עם פרופ' אלכס שכטר מהמחלקה למדעי הכימיה ויש הרבה התעניינות ופוטנציאל מסחרי שיווקי גדול בשל הצורך הרב.. אני מאד גאה בכך. חוץ מזה אנחנו מפתחים משאבת לב רפואי בשיתוף מרכז רבין".
היא גאה מאד בעובדה שבמעבדות שלה ישנם שלושים וחמישה סטודנטים פעילים ומבחינתה זוהי אימפריה מעוררת גאווה, שכן יותר מכל, היא מודה שהיא אוהבת סטודנטים ופועלת רבות בתחום ודואגת לקידום ושילוב נשים.
המחקרים שלה זכו לכמה וכמה מענקי מחקר, היא רשמה שמונה פטנטים מסחריים ותוצאות מחקריה הוצגו בכשבעים מאמרים בכתבי עת מדעיים, וכפרקים בספרים מדעיים.
"אני רוצה להשפיע על חיי סטודנטים והמקום שממנו עושים זאת הכי טוב הוא מתוך האוניברסיטה" אומרת עידית, שבשנת 2019 זכתה בפרס היוקרתי "מרצה מעוררת השראה" – של התאחדות הסטודנטים הארצית: "זה הפרס שהכי ריגש אותי. יותר מכל דבר אחר. כי זו בחירה של הסטודנטים מקרב כלל המרצים בארץ, ובעיני זה כבוד גדול"!
מתחם הורודצקי, ריבוע הרחובות של דרך השלום – הורודצקי – משה דיין – דרך הגבורה
לבנת פורן אשת עסקים, מייסדת ויו"ר חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות' ● נבחרה לפרוייקט 'מאה שנים, מאה נשים'
מהן הסיבות הנפוצות לביטול פרויקטים בהתחדשות עירונית וכיצד ניתן להימנע מכך?
שיחה אישית עם רן קוניק ראש עיריית גבעתיים
נטע ריבקין – הישראלית הראשונה שזכתה במדליה באליפות העולם להתעמלות אמנותית והאשה שהשתתפה בשלוש אולימפיאדות
יגאל אונא מגן הסייבר הבכיר במדינה, כראש מערך הסייבר הלאומי ● מכהן כנשיא בית הספר ללימודי סייבר
"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"
זמרות הפופ הייחודיות כובשות את ישראל. טל גיטלר היא זמרת ויוצרת צעירה שעוד תשמעו עלייה לא מעט בהמשך. כזו המביאה גוון קול חדש וסגנון מוזיקלי ייחודי
"השכונה החדשה, הסמוכה לצומת מסובים, תקרא בשם: רמת צדק. כל רחובות השכונה ישאו שמות של נשות ואנשי משפט"
איה כהן אבישר קשרה את הסיפור שכתבה בעשיה של אור-לי, במשפחה המיוחדת שלהם, בנסיבות נפילתו של עומרי וזכתה בפרס הראשון בתחרות, ארבעה כרטיסים לפסטיבל הסרטים בקאן, 'הכל כלול'.
“האופנובנק” רוני ליבוביץ – בסוף כל אחד נתפס רוני ליבוביץ, המוכר לציבור הרחב בכינויו ‘האופנובנק’, ביצע לאור יום 21 מעשי שוד, בסניפי בנקים שונים, ופשוט ‘שיגע’ את המדינה כולה. תוך כדי אסף לא מעט מעריצים
מה עושים ואיך מתנהלים עם התנגדויות לפרוייקט?
ההתנגדויות עשויות להעלות בכל שלב משלבי הפרויקט
עזיבת הדירה הפרטית לכמה שנים טובות לטובת מגורים זמניים בשכירות היא לא עניין פשוט ולהסכם המשפטי שנחתם עם היזם תפקיד דרמטי
מהן הסיבות הנפוצות לביטול פרויקטים בהתחדשות עירונית וכיצד ניתן להימנע מכך?
"השכונה החדשה, הסמוכה לצומת מסובים, תקרא בשם: רמת צדק. כל רחובות השכונה ישאו שמות של נשות ואנשי משפט"
גם פרויקט ההתחדשות העירונית שלכם מתעכב?
זה מה שתוכלו לעשות
תקופת משבר מדיני-כלכלי ברור שגם שוק הנדל"ן מושפע והקושי לבצע עסקאות עולה. בצל אי-הוודאות, התועלות של המתווך בולטות
מה עושים ואיך מתנהלים עם התנגדויות לפרוייקט?
ההתנגדויות עשויות להעלות בכל שלב משלבי הפרויקט
המלחמה הארוכה הותירה חותם משמעותי על שוק הנדל"ן באזור, אז איך מתקדמים?
"השכונה החדשה, הסמוכה לצומת מסובים, תקרא בשם: רמת צדק. כל רחובות השכונה ישאו שמות של נשות ואנשי משפט"
תקופת משבר מדיני-כלכלי ברור שגם שוק הנדל"ן מושפע והקושי לבצע עסקאות עולה. בצל אי-הוודאות, התועלות של המתווך בולטות
מה עושים ואיך מתנהלים עם התנגדויות לפרוייקט?
ההתנגדויות עשויות להעלות בכל שלב משלבי הפרויקט
גם פרויקט ההתחדשות העירונית שלכם מתעכב?
זה מה שתוכלו לעשות
בגבעת קוזלובסקי, ברחוב המרי, נמצאת
הנקודה היפה ביותר של העיר גבעתיים –
תצפית מרהיבה הפונה למערב, המאפשרת
צפייה פנורמית מרשימה של העיר תל
אביב
מהן הסיבות הנפוצות לביטול פרויקטים בהתחדשות עירונית וכיצד ניתן להימנע מכך?
ראיון עם עו"ד התחדשות עירונית רוית סיני
מתחם הורודצקי, ריבוע הרחובות של דרך השלום – הורודצקי – משה דיין – דרך הגבורה
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!