המציאות עולה על כל דמיון

אליזבת אולסן, שלדעתי היא אחת מהשחקניות הטובות ביותר כיום, נותנת שתי עיניים ירוקות ונשמה אחת גדולה במשחק מטלטל בעל מנעד רחב, והיא הסיבה העיקרית שכדאי לפנות זמן מהלו"ז הצפוף ולצפות ב"אהבה ומוות".

סיפור אמיתי

בסוף שנות ה-70', עדיין בעידן שכולו עוגות תפוחים, חצאיות עיפרון, וטפטים פרחוניים, מתרחש רומן בין שני אנשים נשואים בעיירה קטנה ומנומנמת בטקסס. עד כה אין לנו עלילה מי יודע מה מעניינת, אבל מה שהופך את כל העסק הזה לסדרת טלוויזיה שכבר קיבלה כמה וכמה עיבודים, הוא דווקא האירועים שבאו לאחר שהרומן כבר הסתיים- רצח מזעזע באמצעות גרזן, ומשפט דרמטי.

ובכן, רק מהנושא הפיקנטי שמבוסס על סיפור אמיתי, רובנו נרוץ לטלוויזיה, ואכן ישנן כמה סיבות טובות שכדאי להשקיע בסדרה, אבל עדיין קחו בחשבון שלא מדובר בפאר היצירה.

עקרות בית נואשות- המקור

קנדי מונטגומרי- עקרת בית טיפוסית, נשואה+2, מחליטה שהחיים השגרתיים משעממים אותה. היא רוצה יותר התרגשות, יותר תשוקה, יותר… חיים, והיא מוצאת את מבוקשה באלן בעלה של בטי, חברתה הטובה.

עיקר המשיכה בסדרה הוא שהיא מציגה בפנינו דמות ראשית ואמיצה שמחפשת סיכונים, ולא מסתפקת בחיים הרגילים שחגים סביב בית – ילדים – כנסייה, כל פעם בסדר אחר.

הדיאלוגים בסדרה מרגישים אותנטיים מאוד, והמשחק של כולם, ללא יוצא מן הכלל, הוא מעולה, עשיר ומשכנע. בטי שמגולמת ע"י לילי רייב המדהימה, היא דמות מורכבת גם היא- לעיתים חביבה, לעיתים לא אהודה, עם כמה בעיות נפשיות, והיא נותנת קונטרה מעולה ונחוצה לשאפתנות של קנדי.

הסדרה מספקת דרמה במינונים נכונים, הרבה מציצנות לרגעים אינטימיים שלאו דווקא קשורים לסקס, אלא יותר להתפתחות של מערכת יחסים בין שני מאהבים, מה שהופך אותנו לזבוב על הקיר. אמנם בעיקר קיר של בית מלון, אבל כולנו יודעים שהסודות הכי עסיסיים מתגלגלים להם בין כתלי חדרי מלון.

סוף מעשה במחשבה תחילה

הביקורת העיקרית שלי היא שהסדרה מאוד חד צדדית. רואים רק את הצד של קנדי, וגם היא לא יותר מדי מתפתחת, ובשני הפרקים האחרונים נראה שקצת זלזלו וזירזו את התפתחות העלילה.

אם כן, עד שני הפרקים האחרונים, הסדרה שומרת על עניין, הדמויות הן אלו שמניעות את העלילה, והכותבים דואגים לשמור על הפוקוס סביב נפשם של אנשים, ומכאן סביב מורכבותם של זוגות נשואים בפרט ומערכות יחסים בכלל.

כבר מתיאור הסדרה אפשר להבין את הסוף, ואם לא מהתיאור, אז ויקיפידה תעשה את עבודתה נאמנה, ולמרבה הפלא זה לא הורס כלום. לפעמים כשיודעים מראש את הסוף, ההתחלה הופכת ליותר מעניינת.

לסיכום, "אהבה ומוות" היא סדרה שלא מתיימרת לצאת עם איזו אמירה חברתית נוקבת, היא דווקא די מופנמת, ופשוט מספרת סיפור טוב תוך כדיי שהיא מספקת משחק נשי מצוין. לדעתי שווה צפייה.